יום שישי, 19 בספטמבר 2014

יפו ביום ובלילה

יש משהו בנמל יפו שמאד מרגש אותי ויזואלית. לאו דווקא היאכטות והדייגים, אלא כל המבנים הישנים. הצבעים נראים כמו שאריות של צבע בפלטה, הכל מעורבב, חום חלודה-מתכת-עץ, אפור-בטון וצבע מתקלף. 
מהצד השני הים והשמיים וביניהם מפריד רציף אבן, נוף מאד גרפי של כתמי צבע גדולים ונקיים.
אחרי הקיץ הלוהט והמלחמה, היה לנו בוקר של חסד, מרענן ואופטימי.






בצהריים, אחרי שרוב הרשמים התפזרו, התחילה ההופעה שחיכינו לה כל הבוקר, ואני גיליתי שקשה לצייר גיטרות...


את יפו בלילה לא ממש הצלחתי לצייר. היה נחמד להיפגש באווירה קצת אחרת, יותר חופשית. אבל בחושך הכל נראה שונה ומצריך עיבוד מסוג אחר. ישבנו ליד שולחן ארוך, ניצלתי את ההזדמנות כדי לרשום את הרושמים מעברו השני של השולחן.







2 comments:

  1. רחל, נכון! הנמל עושה לך את זה - אני זוכרת עבודה אחרת שלך גם מנמל יפו על נייר חום עם פנדה בו יצרת טקסטורות יפיפיות. אני אוהבת במיוחד את הראשון - הפרחים והרקע והקומפוזיציה - הכל עובד נהדר! וגם את הצבע מים עם הסירות וקוביות ברקע. יפה מואוד!

    השבמחק
  2. רחל, יש קסם ברגע הזה שמזהים את העומד מאחורי הציורים
    עוד לפני שקוראים מיהו ומה כתב. הסגנון שלך תמיד מורגש, מרגש ומגוון.
    כיף לראות את הקצב והבחירות שלך

    השבמחק