רוטשילד פינת שאנז אליזה

קבענו את יציאת השרבוט האחרונה שלנו בתחילת שדרות הרצל. כמה ימים לפני באנו לשם עם נתן כדי לבדוק את הלוקיישן. התחלנו מכוס קפה בDaDa&Da הטרנדי. כל השולחנות הקטנות האלה שפנו אל השדרה והמון צרפתית ברקע בגלל קרבת המכון הצרפתי, נתנו לי להרגיש שאני יושבת באמצע של שאנז אליזה.

אחרי זה ירדנו ברחוב הרצל בחיפוש אחרי משהו פחות נוצץ ויותר אותנטי. לבסוף מצאנו ספסל שממנו נשקף נוף על כל הרחוב עם מגדל שלום האייקוני ברקע וכל הערבוב הצבעוני של אנשים, ריחות, קולות וצבעים לפנינו.

אלה שרבוטים שעשיתי ביום המפגש - השדרה במקומות שונים נראה כל כך שונה!

לצייר את האנשים שמחכים לאור ירוק - מאתגר

הזוג המבוגר שישב מולי בספסל בכלל לא שם לב שאני מציירת אותם - הם היו שקועים בדיבורים וקפה

המזרקה הבודדה - נראת רגוע ליד השדרה הצבוענית

 זה היה יום נהדר, מזג אויר מושלם וחברה כיפית כרגיל!

סוף שדרות רוטשילד שמאלה

נקודת המפגש שלנו הפעם בפינת רוטשילד הרצל זימנה לי התלבטות: צפונה לשדרה המפונפנת או דרומה לרחוב הרצל המג'וייפ? האנטי-אסתטיקה של רחוב הרצל מעניינת אותי יותר ואני מחליטה לנסות לצייר שם. אני מתחילה לשוטט ברחוב וקולטת שקל זה לא יהיה. המקום עמוס, רועש, מלוכלך והכי גרוע זה שאין איפה לשבת! אני ממשיכה להתקדם במורד הרחוב והנה הפלא ופלא: ספסל! אני מתמקמת עליו בשימחה ובודקת מה רואים מכאן. לעיני נפרש לונג שוט מרהיב שמעליו מתנוסס מגדל שלום המיתולוגי ולמטה ברדק לא נורמאלי שכולל מכוניות תקועות בפקק, הולכי רגל טרודים בעינייניהם, בעלי עסקים קשי יום, חנויות מיושנות, ובעיקר הרבה רעש ובלגן. זהו, אני מסודרת לשעה הקרובה.



בהמשך שיטוטי ברחוב הרצל משך את עיני חלון ראווה של חנות בגדים עלובה עם תצוגה של בובות קטומות ראש תלויות על אנקולים כבאיטליז עוטות בגדים לא אופנתיים בעליל. להפתעתי החנות נהנתה מזרם לקוחות לא קטן.

משם נדדתי לרחוב נחלת בנימין שבו עלי להודות לא ביקרתי שנים רבות, וכמדומני הפך להיות היפסטרי ביותר. מסעדות, ברים, גרפיטי ותל אביבים צעירים ומגניבים בכל פינה.

בין מקומות הבילוי פזורות חנויות הבדים הידועות של נחלת בנימין, לייד אחת מהן עצרתי. בחלון הראווה שלה ניצבו שתי בובות חסרות ראש עטויות שמלות רבות רושם מבדים כבדים מעוטרים כהוגן  וליידן אגרטל ובו זר פרחים מלאכותיים מאובק. ממש מכרה זהב לשרבוט!

מצאתי שהרחובות המצטלבים עם השדרה מלאים בהפתעות ועיניין ונהנתי מאוד לשוטט בהם ולאסוף רשמים. אמנם לא הספקתי לצייר בשדרה עצמה הפעם, אבל בהחלט ארצה לשוב אליה בהמשך ולמלא את החסר. הציורים של החבורה היו כמו תמיד מגוונים ומרשימים בצורה בלתי רגילה. תודה ענקית למרינה על הארגון והיוזמה. היה כיף אדיר!!!

שלכם,
ניצן

משרבטים בשדרות רוטשילד

יום שישי בבוקר, יום אחרי הפתיחה החגיגית של התערוכה שלנו, נפגשנו בשדרות רוטשילד לבוקר רגוע של שרבוטים. השטלתנו על הפינה עם הכיסאות הנוחים, ליד הספריה הניידת. השדרה, הכיכר, וכל מי שעבר בסביבה היו לרשותינו - באמת היו לנו תנאי VIP!

לא יכולתי לזוז הרבה, אז הפעם הרשתי לעצמי לשרבט סקצ'רים אחרים - מודלים נוחים למדי!

בגלל הפרסום של שבוע האיור הגיעו הרבה אנשים חדשים, וזה תמיד כיף לראות את את ההתלהבות של ההתגלות - "וואו, איך לא ידעתי עליכם קודם? זה בדיוק מה שחיפשתי!"
נפגש בשישי הבא בלאביט, או בשבת הבאה בשדרות בן גוריון!

בתנופת שרבוטים

השרבוט בככר רבין לאחר התערוכה עורר רצון לעוד שרבוטים  - הפעם בשדרות רוטשילד.

השרבוט ברבין נעשה בהשראת נצחון מכבי והשמש הלוהטת. השרבוט ברוטשילד בהשראת הצל והיופי של השדרה.

אני מצרף את שניהם.

                                    העיר נצבעה טיפה בצהוב ופסל תומרקין טיפה בכחול.

                                     רוטשילד פינת אלנבי

                                   בצד השני של השדרה
   

אפרת: לו הייתי רוטשילד!

איזה כייף היה בשדרות רוטשילד, ישבנו על הדשא בשמש החמימה וציירנו להנאתינו

What fun was on Rothschild Boulevard, sat on the grass in the warm sun and drew

אל השרבוטים הצטרף בחור ספונטני שהגיע עצמאית לרשום את הקיוסק שמופיע למעלה,

מראשוני הקיוסקים בתל אביב. משפחתו המתינה בסבלנות ראויה לציון! :)

To scribbles spontaneous guy who joined the independent record kiosk listed above,
One of the first kiosks in Tel Aviv. His family waited with commendable patience!

על אף שאני צופה יום יום על שדרות רוטשילד מחלוני שבעבודה, היתה זו התנסות לגמרי אחרת.

Although I watch every day on Rothschild Boulevard office window, was a completely different experience.

מי מזהה את השרבטנית שבתמונה?

סופשבוע נעים וחמים לכולם!

Who identifies the doodler in the picture?
Nice warm weekend everyone!

Drawing in Rothschild boulevard, Tel Aviv

Each time I walk on this boulevard - one of the most trendy of Tel Aviv - I am amazed by the mix of architectural styles. Bahaus or fancy houses at the feet of skyscrappers, looking at the city from above, typical Tel Aviv shutters overlooking the magnificent trees of the boulevard. People strolling and trying to catch the sun passing through the branches of the trees.

I often wondered where to start drawing to catch the diversity of this boulevard and the people passing by, a day of sketching seems a bit short to get the atmosphere of this long street.

But it was a very good start, I enjoyed it very much and especially seeing how sketchers, each one with different tools and abilities, translated their own idea of what is Rothschild Boulevard

השרבטנים כובשים את רוטשילד!

היה כל כך כיף במפגש השרבוט ה3 שלנו! הגיעו חברים וותיקים, הגיעו אנשים חדשים, הגיעו כמה חברות ווירטואליות שסוף סוף פגשתי פנים מול פנים! החלק החברתי - קשקושים, דפדוף הדדי בסקטצ'בוקים - בשבילי לא פחות חשוב משרבוט עצמו. יש משהו מאוד כייפי בלמצוא בר שיח לנושה של סוג מכחול מסוים או נייר עם יותר טקסטורה; בהתבוננות משותפת ברחוב ושימת לב לפרטים קטנים. וכמובן, איזה כיף לראות איך כל אחד מספר סיפור שונה על אותו המקום! כאן יש עוד קצת צילומים.

אלא רישומים שהספקתי ללכוד בתוך המחברת שלי.

הקיוסק הראשון של השדרה, בחורה עם טרנינג שהמתינה למישהו, אישה מבוגרת על ספסל, זוג ליד הצומת...

קיוסק נוסף, בפינת הרצל

עוד כמה טיפוסים מהשדרה...

כרגיל נשארתי עם טעם של עוד, אצטרך להמתין למפגש הבא ולהרגיע את עצמי עם שרבוטים לבדי בהזדמנוית שונות ;-)

תודה רבה לכל מי שבא!

עוברים ושבים

זאת פעם ראשונה שלי במפגש שרבוט של ה - Urban Sketchers,

הציור הוא משהו שאני עושה באופן יומיומי כמעט אבל כבר מזמן לא היתה לי ההזדמנות

להצטרף לאנשים נוספים ולרשום רישום חופשי בחוץ, המפגש בשדרות רוטשילד היה נהדר,

יום חורפי, שמשי אבל גם קצת קריר, השדרה הומה אנשים בכל רגע עוברים ושבים, זוגות, ילדים על אופניים, שתי נשים מבוגרות תומכות זו בזו, אנשים מחזיקים כלבים ברצועה,

עוברים וחולפים ואני מנסה ברגע המהיר הזה לתפוס את תנועתם..

נהניתי מאוד!

שדרות רוטשילד

שלום! אני כל כך שמחה שהצלחתי סוף-סוף להצתרף ליציאת רישום!
בפעם הראשונה מאוד רציתי אבל בנינו בית. בפעם שניה גם רציתי אבל הבת שלי דרשה שיחגגו לה יום הולדת אחרי שדחינו אותו בגלל שבנינו בית.
כדי להגיע הפעם, חודש הזכרתי לעצמי ולמשפחה שהפעם אנחנו נושאים - באים ומציירים.
זה היה מעניין, מרגש ומוזר. כי הזמן היחיד שיש לי לרישומים זה רק ברכבת. אני רגילה לצפיפות הכיסאות שמכניסים סדר קבוע בין הפרצופים לכיסאות הריקים וקושי למצוא מקום כזה שבו רואים כמה שיותר אנשים ובוזמנית אף אחד לא מפריע לך ולא שם לב שאתה מצייר אותו. ברחובות הכל זורם והכיסאות לא מחזיקים את האנשים।

אני שמחה שבאתי


<

<

בולוואר רוטשילד

אני לא יודעת אם זה יומההולדת שלי, בקבוק היין שהבאתי, מזג האוויר או שבאמת ככה זה תמיד בשדרות רוטשילד, אבל ממש הרגשתי בשדרה בפאריס, היה לי כל כך נעים וכיף.

מודה שעדיין מבחינת האיורים עוד לא הצלחתי לפצח את נושא האנשים הזזים, כי הם כל הזמן זזים... אז אני מוצאת עצמי בעיקר מתמקדת בציירים סביבנו, ופה ושם בנגיעה בדמויות החולפות. אולי בפעמים הבאות. בינתיים תודה על בוקר של אושר, אולי אעלה עוד תמונות וסיפורים בהמשך.

urban sketchers - 3

היום החלטתי לעזוב את המרקרים לגמרי (טוב, לא ממש) ולעבור לקולאז' - למחזר שאריות מקורס דפוס משי

רוטשילד פינת הרצל

זה התחיל מזה שנכנסתי אתמול לחנות במטרה לקנות עיפרון מכני דק כדי לנסות לרשום בניינים בצורה מדוייקת, ויצאתי מהחנות מצוידת בעיפרון 8B רך ומסיס במים. השמש זרחה, השדרה המתה, והרושמת רשמה.