כבר מזמן רציתי לקבוע מקום למפגש שרבוט בדיזנגוף סנטר - מבוך אורבני משוגע וכל כך תל אביבי. מפגש האחרון של סוף הקייץ התבקש להיות במקום ממוזג, נפגשנו בקומה השניה של הסנטר. ראיתי את מבטים המתלהבים וקצת מפוחדים של הסקצ'רים - כל כך הרבה דברים, מבטים, זוויות, נושאים.. ממה מתחילים? איך בוחרים את הסצנה, טכניקה, כמה זמן משקיעים?
אכן, מקום כמו סנטר עם כל כל הרבה גירויים, יותר ממקום אחר מצריך זמן שוטטות, להבין את החלל, את האנרגיה שלו, לברר מה מעניין אותנו בו. בזמן שהמתנתי לסקצ'ירים המאחרים, ניסיתי לחשוב ממה בא לי להתחיל. רציתי מאוד להתחיל מהחלל, איזה רישום שחור-לבן, שיתמודד עם המבנה המפלצתי. אך כשראיתי את ה"פרלמנט" - קבוצת גברים מבוגרים יושבים ליד שולחן מקדונלדס ומנהלים שיחה קולחת, לא יכולתי להתאפק! רישום בטושים - זה משהו שאני לא עושה מספיק והרגשתי שהסצנה הזאת מתאימה לגרפיות שלהם.
כשהלכתי לעשות סיבוב אחרי זה, משכה אותי מאוד הכניסה לקולנוע לב. הייתה שם אווירה יותר שקטה וקצת מיסטורית בשליב עם הפוסטר של הסרט חולייטה. הטכניקה מושלמת בשביל הסצנה הזאת הייתה יכולה להיות צבעי אקריליק, אך הסתפקתי בצבעי מים שהיו לרשותי.
לאחר סיבוב נוסף החלטנו ביחד עם נתן ורחל לצייר את הנוף הנהדר שנשקף על הרחוב. שוב משימה לא קלה, הפעם נשארתי עם עפרון גרפית ונגיעות של אדום, כך הרגישה לי הפלטה של המקום הזה, לוהט מחום של סוף אוגוסט.
והרישום האחרון לפני שנאספים לסוף המפגש - שוב עם טושים, הטיפוסים הנהדרים בפינת הסודוקו.
הזמן עבר כל כך מהר, הרגשתי שרק התחלתי להתחמם. המקום הזה הוא גן עדן לסקצ'ר, יש בו כל מה שיכולים לאחל, מתאים לכל טעם וסגנון, בדיוק כמו שבחנויות הרבות שלו יש שלל של סחורה לכל טעם ותקציב.
הרישום הזה עשיתי בגן מאיר אחרי המפגש, בזמן ההמתנה ביחד עם רחל. שם הייתה אווירה אחרת לגמרי, כמו שאמר האיש הכחול בשיר של יונתן גפן: "אני? אני מסיפור אחר!"
הרישום הזה עשיתי בגן מאיר אחרי המפגש, בזמן ההמתנה ביחד עם רחל. שם הייתה אווירה אחרת לגמרי, כמו שאמר האיש הכחול בשיר של יונתן גפן: "אני? אני מסיפור אחר!"
