יום ראשון, 26 בפברואר 2017

שרבוט-ריקוד

למפגש החארון שלנו קראתי שרבוט-ריקוד. לא במקרה המילים כנראה התחרזו. הוזמנו על ידי רונית אדלמן לרשום מהתבוננות את השיעור של הקבוצה בהנהלתה, שרוקדת בשיטת ריו אביירטו. אני אוהבת לצייר תהליכים, אנשים בתנוע - זאת משימה מרתקת באמת, וכמובן שמחתי לקפוץ על ההזדמנות. אך השילוב עם הריקוד, ואלי עם הריקוד הספציפי - חופשי, מחובר מבפנים החוצה, חיזק את החוויה פי כמה והעלה אותה למימד אחר.
אז אני חושבת שכן אפשר להעביר אנרגיה, רגש, תחושה ברישום מהיר ואקספרסיבי. עבורי השרבוטים האלה כמו זכרון בבקבוק - כשאני מתבוננת בהם אני יכולה שוב לטעום קצת את הטעם של החוויה. היה כיף אדיר! ואפילו הצטרפתי קצת לריקוד ;) 
המפגש הבא של שרבוט-ריקוד בדרך, תהיו מוכנים!













יום שני, 6 בפברואר 2017

מונוכרומטיזם

רישומים שעשיתי לפני כמה חודשים, בסוף הקיץ. הקו המינימליסטי משקף את הצמצום והשלווה שחיפשתי אז. עכשיו אני מרגישה אחרת לגמרי, אמצע שנה והראש מלא במחשבות תכנונים פרוייקטים... לעומת כל הבלגן, בשקט של המונוכרומטיות יש משהו שממקד ועושה סדר.

בגינה שלנו

פינה בשכונה

בבית (וגם: טיפה של אדום בתוך כל המונוכרום הזה)

רחוב בכרכור

אותו רחוב במבט מעט שונה


אנשים בפארק

תזכורת לעצמי: לא להסתנוור, לא להיות מוסחת. למצוא נקודות של שקט בתוך הבלגן היומיומי.

יום ראשון, 5 בפברואר 2017

עתיד משותף

אתמול בערב השתתפתי בצעדת מחאה משותפת לערבים ויהודים בתל אביב - בעד השוויון ונגד הגזענות. אפשר לקרוא לזה נאיביות, אבל אני מאמינה שרוב האנשים סך הכל רוצים לחיות ביחד בשלום ושיש לנו הרבה יותר במשותף. ושזאת הדרך היחידה להגיע לחיים שפוים במקום הצפוף הזה. היה משהו מאוד אופטימי באנשים האלה שהלכו ביחד בלב תל אביב. 
כרגיל, ניגשו אלי לראות מה אני מציירת. קיבלתי תגובות מפרגנות גם מיהודים וגם מערבים - הינה הוכחה הראשונה שאני צודקת ;)



יום שלישי, 17 בינואר 2017

רוטשילד פינת שאנז אליזה

קבענו את יציאת השרבוט האחרונה שלנו בתחילת שדרות הרצל. כמה ימים לפני באנו לשם עם נתן כדי לבדוק את הלוקיישן. התחלנו מכוס קפה בDaDa&Da הטרנדי. כל השולחנות הקטנות האלה שפנו אל השדרה והמון צרפתית ברקע בגלל קרבת המכון הצרפתי, נתנו לי להרגיש שאני יושבת באמצע של שאנז אליזה.

אחרי זה ירדנו ברחוב הרצל בחיפוש אחרי משהו פחות נוצץ ויותר אותנטי. לבסוף מצאנו ספסל שממנו נשקף נוף על כל הרחוב עם מגדל שלום האייקוני ברקע וכל הערבוב הצבעוני של אנשים, ריחות, קולות וצבעים לפנינו.
אלה שרבוטים שעשיתי ביום המפגש - השדרה במקומות שונים נראה כל כך שונה!
לצייר את האנשים שמחכים לאור ירוק - מאתגר
הזוג המבוגר שישב מולי בספסל בכלל לא שם לב שאני מציירת אותם - הם היו שקועים בדיבורים וקפה
המזרקה הבודדה - נראת רגוע ליד השדרה הצבוענית
 זה היה יום נהדר, מזג אויר מושלם וחברה כיפית כרגיל!

יום ראשון, 15 בינואר 2017

סוף שדרות רוטשילד שמאלה

נקודת המפגש שלנו הפעם בפינת רוטשילד הרצל זימנה לי התלבטות: צפונה לשדרה המפונפנת או דרומה לרחוב הרצל המג'וייפ? האנטי-אסתטיקה של רחוב הרצל מעניינת אותי יותר ואני מחליטה לנסות לצייר שם. אני מתחילה לשוטט ברחוב וקולטת שקל זה לא יהיה. המקום עמוס, רועש, מלוכלך והכי גרוע זה שאין איפה לשבת! אני ממשיכה להתקדם במורד הרחוב והנה הפלא ופלא: ספסל! אני מתמקמת עליו בשימחה ובודקת מה רואים מכאן. לעיני נפרש לונג שוט מרהיב שמעליו מתנוסס מגדל שלום המיתולוגי ולמטה ברדק לא נורמאלי שכולל מכוניות תקועות בפקק, הולכי רגל טרודים בעינייניהם, בעלי עסקים קשי יום, חנויות מיושנות, ובעיקר הרבה רעש ובלגן. זהו, אני מסודרת לשעה הקרובה.



בהמשך שיטוטי ברחוב הרצל משך את עיני חלון ראווה של חנות בגדים עלובה עם תצוגה של בובות קטומות ראש תלויות על אנקולים כבאיטליז עוטות בגדים לא אופנתיים בעליל. להפתעתי החנות נהנתה מזרם לקוחות לא קטן.


משם נדדתי לרחוב נחלת בנימין שבו עלי להודות לא ביקרתי שנים רבות, וכמדומני הפך להיות היפסטרי ביותר. מסעדות, ברים, גרפיטי ותל אביבים צעירים ומגניבים בכל פינה.


בין מקומות הבילוי פזורות חנויות הבדים הידועות של נחלת בנימין, לייד אחת מהן עצרתי. בחלון הראווה שלה ניצבו שתי בובות חסרות ראש עטויות שמלות רבות רושם מבדים כבדים מעוטרים כהוגן  וליידן אגרטל ובו זר פרחים מלאכותיים מאובק. ממש מכרה זהב לשרבוט!


מצאתי שהרחובות המצטלבים עם השדרה מלאים בהפתעות ועיניין ונהנתי מאוד לשוטט בהם ולאסוף רשמים. אמנם לא הספקתי לצייר בשדרה עצמה הפעם, אבל בהחלט ארצה לשוב אליה בהמשך ולמלא את החסר. הציורים של החבורה היו כמו תמיד מגוונים ומרשימים בצורה בלתי רגילה. תודה ענקית למרינה על הארגון והיוזמה. היה כיף אדיר!!!

שלכם,
ניצן

יום שני, 12 בדצמבר 2016

מוזיקה ומזכרות מהילדות ברחבת הסינמטק

אז מה היה לנו ביציאת השרבוט האחרונה ברחבת הסינמטק? השמש הנעימה של דצמבר, פסטיבל הג'אז ברקע, שוק הוינטג', בית קפה מעבר לרחוב וחברתם הנהדרת של סקצ'רים - חברים ותיקים וכאלה שיצטרפו בפעם הראשונה, כולם נגועים בחיידק השרבוט. יכול להיות יותר טוב?
מוזיקאית נהדרת הייתה שרה שירים נפלאים בכניסה לשוק. התישבתי על ריצפה וכאילו נכנסתי לתוך הסרט עם פסקול יפהפה.
הסתובבתי בין דוכני השוק, נעצרתי ליד הדוכן של מזכרות מברית המועצות. היו שם סיכות דש של פיונרים, בדיוק כמו שהיה לי בילדות! המוכר ניגש אלי, פניתי אליו ברוסית והוא התחיל להציג לי את הסחורה: "כל הסיכות שלי מקוריות, יש גם מדליות של מלחמת העולם השניה, כובעים של צבא האדום - מתנה נהדרת לנובי גוד (שנה אזרחית חדשה)". שאלתי אם אני יכולה לצייר אותו. "לא! לא!"- אמר לי. "למה? אני מציירת יפה!" - הראתי לו את הסקצ'בוק שלי. "כן, אבל לא בא לי לעמוד בלי לזוז" - אמר. "אתה יכול לזוז, אין שום בעיה" - הרגעתי אותו וקיבלתי אישור לצייר. "לא באים לפה מספיק אנשים" - התלונן המוכר. "איך קוראים לך?" - שאליתי. "בוריס" - ענה. "נעים מאוד. מרינה. אני אפרסם אותך בבלוג שלי!" - הבטחתי לבוריס. והינה, אני מקיימת. תבואו לדוכן של בורס ולא תתצטערו! ;)

אחר כך חזרתי לרחבת הסינמטק וניסיתי את הדיו והמכחול של קסניה.


היה כל כך כיף, הזמן עף כרגיל, אני חייבת לחזור לאזור הזה שוב! 

יום שבת, 10 בדצמבר 2016

Rainy days at home

Winter is coming to Israël and rainy days with it… No place like home to feel warm and cosy, time to draw family again !

A good occasion also to keep on experimenting with my Japanese brush pen water soluble… and I love the effect when the colors mix with each other !

ZIG Clean Color Kuretake brush pen
SAI Japanese traditional colors brush pen

Trying to convince my daughter to keep on blowing on her finger nails to be able to finish the sketch…
— Keep on blowing !
— But mummy, it's all dry already !
— You love me ?
— I love you super a lot
— Are you sure ?
— Ok, I fidget now…








Naya talking outloud for herself :
— I am going to show that to daddy, I think he's gonna be happy ! Are you happy that I call you "daddy"? It's gonna be for you and dad this drawing, OK, let's go back to work, Naya !

— Mommy, can I draw with your "that" ? 

My gate in the patio. Nutshell ink

Our building courtyard.  Nutshell ink and colorex ink