יום שישי, 12 באוגוסט 2016

חוויות ממנצ'סטר

השנה השתתפתי, בפעם הראשונה, בכנס העולמי של האורבן סקצ'רס, שהתקיים במנצ'סטר, אנגליה. חזרתי עמוסה בכל כך הרבה רשמים, מחשבות ותובנות, עד שהרגשתי שיש בי צורך לתעד את התהליך שעברתי, וחשבתי שהבלוג יכול להיות מקום מצוין עבור זה.
הסדנא הראשונה שהשתתפתי בה, הייתה של אדריכל ורשם בשם ריצ'רד בריגס. ריצ'רד למד אדריכלות במנצ'סטר וחי בה במשך כעשר שנים, היום הוא מתגורר ועובד בסידני שבאוסטרליה.
הגישה של ריצ'רד לרישום היא הוליסטית ורב שכבתית. הוא התחיל את הסדנא בהסבר מרתק על ההיסטוריה והאדריכלות של המקום בו נפגשנו. לאחר מכן שלח אותנו לסייר עצמאית באזור, ולמצוא נקודות מבט מעניינות. במהלך הסיור רשמתי לעצמי הערות במחברת, מלוות בדיאגרמות קטנות, שעזרו לי להבין מה הדברים שמעניינים אותי, ומה הייתי רוצה לצייר. 


תרגיל ראשון - שיטוט בסביבה והתבוננות, חיפוש נקודות מבט מעניינות, ניתן להוסיף הערות או דיאגרמות

התכנסנו שוב לצורך הדגמה קצרה, הבטנו בריצ'רד מצייר ומסביר לנו איך הוא מביט וחושב.
ריצ'רד רושם בסגנון מינימליסטי, ומציע להיות סלקטיביים ברישום שלנו. אין צורך, או אפשרות, לצייר כל פרט ופרט שאנו רואים בסביבה. זה מבלבל ולא תורם לבהירות של הרישום. עלינו לקבל החלטה מה הדבר שמעניין אותנו, ובהתאם לסנן את הפרטים שאינם רלבנטיים. התחברתי מאד לדברים שאמר. יש לי נטייה למינימליזם מצד אחד, ומצד שני אני נמשכת לטקסטורות ופטרנים. אף פעם לא ידעתי איך לנווט ביניהם, ציירתי לפי רגש או אינטואיציה ולא מתוך הבנה מושכלת. ההסבר שלו עשה לי סדר בראש. הבנתי שאם אני מנסה לתפוס חלל, ניתן להתוות את הנפחים העיקריים בקו פשוט ונקי. אך אם מסתפקים בנפחים בלבד, התוצאה המתקבלת עשויה להיות מופשטת מדי. התפקיד של הפרטים והטקסטורות הוא לחבר את הרישום למקום, וזה ניתן לביצוע בכמה דרכים: דרך החומר ממנו עשוי הבניין, דרך פרטים ארכיטקטוניים, כמו חלונות ודלתות, דרך השילוט, אשר יוצר קישור מיידי לסביבה מסוימת (תחנת רכבת, רחוב מסחרי וכד'), כלי תחבורה, וכמובן אנשים והאופן בו הם נעים בחלל. כל אלו יכולים לשמש כנקודות עוגן לרישום. 
לאחר ההדגמה יצאנו שוב לתרגיל עצמאי קצר.





תרגיל שני - למצוא מה מעניין אותנו ולנסות להעביר את זה ברישומים מהירים
עבורי זה היה קווים וצורות חזקים וגרפיים והמתח ביניהם

גם כאן צריך להיות סלקטיביים - אם יש ריבוי של פרטים זהים, אין סיבה לצייר את כולם באותה רמת פירוט. התמקדות בפרט אחד יכולה לתת את המידע לגבי התמונה כולה, מבלי ליצור עומס חזותי. (אלא אם הרעיון מאחורי הרישום הוא להראות דווקא את העומס של פרטים במקום מסוים, ואז ניתן להיות בררנים ברישום הרקע).
הגישה שלו נתנה לי בעצם אישור להיות חופשייה יותר בבחירות שלי. תמיד הרגשתי מחויבת לצייר הכול - אנשים יושבים, כסאות, שולחן, כוסות קפה, קנקן מים וכד'. עכשיו אני מרגישה חופשייה לצייר רק את מה שמעניין אותי, ואת מה שנחוץ בעיניי להבנת הסיטואציה. אם האנשים מצוירים בתנוחת ישיבה, ברור שיש שם כיסא, ולא תמיד יש צורך לצייר אותו. אם מונחת לצידם כוס קפה, אין צורך לצייר את השולחן. אם הם הולכים, מן הסתם יש תחתיהם רצפה, וכד'. 






תרגיל שלישי - ליישם את כל מה שדיברנו עליו ברישומים ארוכים יותר: להיות סלקטיביים, לתפוס חלל בנפחים כלליים ולהשתמש בנקודות עוגן ובפרטים כדי לתת לרישום אופי, להעביר תחושה של מקום

הגישה הזו אהובה עליי מאד, כי אני מרגישה שהיא מאלצת את המוח להישאר כל הזמן באותה רמה של ערות וקבלת החלטות. אין מצב בו המוח עובר למצב אוטומטי של בליסת מידע חזותי והעברתו אל הדף. תהליך הקליטה הוא הרבה יותר איטי ומחושב, והרישום עצמו יכול להיות איטי, אך גם יכול להיות מאד מהיר ויעיל. גישה זו מאפשרת לי לבטא בדיוק את מה שמעניין אותי, ומשחררת אותי מהצורך להוסיף עוד ועוד פרטים מתוך איזו מחויבות מטופשת ליצירת ציור יפה, או העברת תמונה "מציאותית". הרישום הופך להיות מאד אישי ומשקף למעשה את מה שהעיניים שלי רואות, את מה שהמוח שלי קולט ומתעניין בו, והתוצאה בעיניי הרבה יותר מרגשת מרישום שמנסה לתפוס הכול. 






 לאחר הסדנה היו לי כמה שעות פנויות אותן ביליתי בספריה המרכזית. ציירתי ועיבדתי את מה שלמדתי, ניסיתי לתפוס את החלל באמצעות קווים פשוטים, לצייר רק את מה שמעניין אותי, להוסיף פרטים מעניינים


הסדנא השנייה שהשתתפתי בה הייתה של ויקטור סווסקי, ונקראה "לכופף את הרצפה". סווסקי, מאייר ורשם ספרדי, התייחס לאופן בו העין שלנו רואה את המציאות, ולמגוון האפשרויות שיש לנו בהעברת המסר החזותי לצופה.
העין האנושית, בשונה ממצלמה, יכולה להביט למספר כיוונים על מנת לאסוף מידע מצטבר, באמצעותו המוח מרכיב תמונה שלמה של מקום. כמו צילום במצלמת וידאו - יש לנו אפשרות לקלוט מידע לאורך זמן ובתנועה. סווסקי הזכיר שיטות נוספות לייצוג מציאות מורכבת, כמו: שימוש במצלמת סטילס כדי לצלם מספר תמונות עוקבות, וחיבורן יחד לפנורמה, או שרטוט טכני אדריכלי, כמו תוכנית או חזית. בשתי הדוגמאות הללו החלל עובר הפשטה והשטחה.
התרגיל הראשון שנתן לנו היה לעמוד בנקודה אחת ולהסתובב כמו על ציר, תוך כדי רישום של מה שאנו רואים סביבנו. כדי לרשום כך צריך לסובב את הנייר בהתאמה, ולחשוב על קווי או נקודות החיבור היוצרים את החלל העוטף אותנו. כאילו עמדנו בתוך מיכל וציירנו את המשטח הפנימי של הקירות העוטפים אותנו. התוצאה המתקבלת היא מאד אורגנית, הרישום הולך וגדל בכיוון הנכון לו, כמו כתם המתפשט על גבי הנייר. 



תרגיל ראשון - השטחה של רצפה-קירות-תקרה, 360 מעלות על דף אחד

הבנתי שבאופן רגיל, אני מאלצת את עצמי להתבונן ולרשום דרך עדשת מצלמה מדומה. הרישומים שלי פרונטליים, מתייחסים לחלל ברור, גם אם במציאות ההתרשמות שלי הרבה יותר עמוקה ומורכבת. אני רואה בו זמנית פרטים רחוקים בבניין שמעבר לכביש, את האדם היושב קרוב מאד אליי, את כוס הקפה המונחת על השולחן, את קווי הריצוף או פנסי הרחוב. סווסקי העלה אפשרות לשילוב כל נקודות המבט הללו ברישום אחד. אקספרסיוניסטי מצידו, לא?

בתרגיל הבא נתבקשנו לשלב מספר נקודות מבט ברישום אחד: להביט מעלה, קרוב ורחוק, ימינה ושמאלה, ולכופף את הקווים בהתאם למה שהעין רואה.
בד"כ אנו הרשמים עומדים במקום אחד ומנסים לתפוס רגע אחד. כמובן, זה בלתי אפשרי ואנו מרמים מראש, כיוון שפעולת הרישום דורשת זמן, כלומר מה שאנו מציירים הוא ביטוי של משך הזמן העובר במהלך ביצוע הרישום. אם אני מציירת כיכר עירונית, ייתכן שהאדם שהיה בה כשהתחלתי לצייר כבר המשיך הלאה, ובמקומו נכנסה לציור דמות אחרת שהגיעה באמצע התהליך. צורת ההתבוננות שסווסקי מציע היא קרובה יותר לתפיסת המציאות שלנו. כשאנו כוללים במכוון מספר נקודות מבט בתוך הרישום, אנו נותנים ביטוי לזמן שעובר במהלך ההתבוננות. זה רעיון מאד מעניין. אני אוהבת את האותנטיות שלו, ואת האופן בו הוא מאפשר לנו להיות נאמנים יותר לעצמנו. 






תרגיל שני - שילוב של מספר נקודות מבט באותו רישום. סווסקי שאל אם אי פעם התמודדתי עם חלל כ"כ מורכב, ובאותו רגע הבנתי שלא - לפני כן אף פעם לא היה לי מושג איך לגשת לסיטואציה כ"כ מורכבת מבחינה חזותית. 
הוא אמר: try, than try again.

הרעיונות הללו התחברו לי עם הרעיונות שעלו בסדנא של ריצ'רד בריגס. בריגס דיבר על סלקטיביות בבחירות שלנו, במטרה לתת ביטוי לייחודיות של מקום ולייחודיות של עצמנו כרשמים-מתבוננים. אני חושבת שהמהות של כל פעולת רישום שאני עושה, היא נסיון להתחבר לאמת הפנימית שלי. שתי הסדנאות הללו השלימו אחת את השניה, ונתנו לי מספר כלים לעשות את זה. 



רישומים מפסטיבל הג'אז בעיר, בהם ניסיתי ליישם את העקרונות שלמדתי: פשטות, סלקטיביות, לדייק את מה שאני רוצה לומר/ מה שמעניין אותי

אני מרגישה שבמהלך יומיים וחצי עברתי שינוי משמעותי בתפיסה שלי את הרישום. כמו נפרצה דרך התקדמות חדשה, אני מרגישה שמשהו שהיה חסום במשך זמן רב, נפתח.




חזרתי מהכנס עם חשק לצייר כל הזמן. כך נראה הסלון שלי בסגנון סווסקי.

לסיום, כמה מילים על מנצ'סטר היפה: עיר בריטית אותנטית, התושבים לבביים, בעלי חיתוך דיבור מודגש וחוש ההומור הבריטי המפורסם. אדריכלות יפיפייה, שילובים מדהימים של מבנים ויקטוריאנייים עם מבנים מראשית המהפכה התעשייתית ועם בנייה אולטרה מודרנית נקייה ונוצצת. המון מסעדות ובתי קפה, פאבים אותנטיים, תעלות נסתרות. וגם מקום מצוין לעשות בו שופינג.  

 























מימין - פינה נסתרת בין שני רחובות ראשיים, משמאל - הודעה מנומסת בשרותי בניין העירייה הישן

יום שני, 11 ביולי 2016

להציל את העצים בשדרות ירושלים!

הודות ליוזמה של אורנה מרטון, נפגשנו ביום שישי האחרון בשדרות ירושלים ביפו. יציאת השרבוט שלנו התחילה מסיור מודרך של ורד נבון על ההיסטוריה של המקום יפהפה הזה, בן 100 שנה. למדנו על השכבות השונות של היסטוריה והשפעות תרבוטיות שונות. העדים הדוממים - עצי ענק, שנותנים צל מרענן ומראה האיחודי לשדרה - הולכים להעקר בקרוב, בגלל בנית אחד הנתיבים של הרכבת הקלה בשדרה.
חברי קבוצת אורבן סקצ'ס תל אביב שמחו להצטרף למאבק בעד שמירת העצים. כל אחד צייר את השדרה מנקודת המבט היחודית שלו. תערוכה הקבוצתית שתוקם בקרוב באזור של השדרה, תעזור לעלות את המודעות על המקום הזה ובתקווה שתעזור להציל את העצים.
מתחממים באחד מבתי הקפה שבשדרה

גזעי ענק ובית קפה שכונתי

כל מיני אנשים עוברים בשדרה

יום רביעי, 6 ביולי 2016

Home sweet home

Last post before I leave the country for summer break (going to colder areas !)…
It's hot during the day in July so we stay quite a lot at home with the air conditioning during the afternoon and we allow the kids to be a bit more in front of the screen… Bad mother who gets a good occasion to draw her children concentrated on some movies ! Soon we'll run in the forests and mountains of Europe !





When it's less hot, we can go out and have some good time on the beach…


And in the evening joining my good friends for a dring & draw session in the greek market of Jaffa




יום שבת, 18 ביוני 2016

Paul's Cafe

Once a week, I go to spend 40 minutes in this coffee shop located in the middle of Yefet st. in Jaffa…
Just the time to sketch while I'm drinking a good coffee and having a chocolat croissant !






יום חמישי, 26 במאי 2016

דרקונים בפארק הירקון

ביום השישי האחרון נפגשנו לשרבט ביחד בפארק הירקון - שם התקיים קרנבל סירות הדרקון השנתי. אף פעם לא יצא לי לראת את התחרות הציורית הזאת - המון סירות סיניות ססגוניות ארוכות, מקושטות בראש וזנב של דרקון, שטו במהירות לאורך הירקון, מלווים בעידוד של הקהל, תופים ומוזיקת רקע. הפארק המוכר פתאום הפך למקום אקזוטי, ואנחנו היינו מאושרים לתפוס את האווירה.



בסוף הייתי חייבת לשרבט את גינת הכלבים הסמוכה - הקרנבל לא השפיע על הכלבים ובעליהם ששיחקו ביחד ;)
היה מפגש מושלם כרגיל - שילוב של מקום נהדר בחברה נהדרת עם סקצ'בוק ביד!


יום שלישי, 17 במאי 2016

Touristic tour in Jaffa

It's always funny to realize that because you live in a very touristic place, your everyday walks look like a touristic tour… and your sketchbook like a guide book !

Let's visit Jaffa together…

First the port of Jaffa… I went to draw a plane that crashed 2 or 3 miles away in the sea. The 2 pilots were testing the plane, they both swam to the shore and are safe!





 Always nice to seat in Loveat coffee shop and draw the customers

My kids are always begging for ice scream flavor Smurfs and chewing gum…

Then a tour on the big park of Jaffa, in front of the sea



















To go back to a crowded and lively area, the old city offers nice opportunities to find a good spot to seat


 Here with Felix Scheinberger, our urban sketcher german friend !

Time to go to the flea market





When the evening comes, the market is finished, HaMalabia coffee shop installs its tables in the market

Not to late to visit a friend and draw her nice arab house…


… before going back home and have a stop to sketch Beit Ali on Yefet St.



Maybe tomorrow, I'll go on Sharey Nikanor and have a fish in Cafe 60