אני חושבת שכיכר מגן דוד התל אביבית, או בשם הפחות רשמי שלה - הכיכר בכניסה לשוק הכרמל, זה המקום המושלם לשרבוט אנשים מהתבוננות. הכיכר תמיד מלאה טיפוסים שונים ומשונים, האופי שלה קצת משתנה מיום ליום, אך תמיד יש שם את ה"קבועים", שתופסים את הספסלים - אנשים מבוגרים וקשי יום שמעבירים שם את הבוקר שלהם, יושבים כמעט בלי לזוז - המודלים המושלמים! כמעט תמיד יגיעו לשם גם קבוצות צבעוניות של תיירים, ששוק הכרמל הוא אחת התחנות בסיור שלהם. וכמובן הבאים לקנות בשוק, שממהרים עם הסלים שלהם. ביום שישי מתווספים לכל זה גם פרפורמרים מגוונים שמופיעים בכיכר. וגם אנשי חב"ד עם עמדות התפילין שלהם. ביום שישי האחרון היו שם בנוסף גם אנשי האבטחה עם תחמושת מלאה - תודה לטראמפ שסיפק לנו עוד סוג של מודלים נהדרים. בקיצור, יש רק בעיה אחת במקום שכזה - איך מתרכזים ובוחרים מה לצייר?
לאחר שהסתובבתי קצת וקשקשתי מספיק עם חבריי הסקצ'רים, התיישבתי מול עמדת תפילין - הייתי חייבת לתעד את הטקס המאוד מקומי הזה. גברים צעירים ומבוגרים, תיירים ומקומיים, היו עוברים, משנים את ההבעה על הפנים ועוצרים, מתחברים לרצועות עור שמחוברות לקופסאות קטנות שחורות, קוראים תפילה, וממשיכים לדרכם. היה לזה קצב פנימי. ודפוס ברור. ברגע שהתחברתי לקצב, יכולתי לצפות לתנוחות והבעות מסוימות, וזה עזר לי לרשום.
בינתיים הפסקול בכיכר התחלף ובמרכזה התייצב זמר שחור וכריזמטי ששר את הלהיטים הלועזיים הכי מרגשים בחן ובכישרון רב. בסוף המופע שלו הוא נתן נאום שלא היה מבייש מנהיג מדינה נאורה. פשוט היה לו את זה!
התחלתי את הרישום שלי מהזמר, לאט-לאט המשכתי למלא את הכיכר מסביבו. כמו ציידת מנוסה חיכיתי לטיפוס מעניין שיעצור להקשיב ולכדתי אותו לתוך המחברת שלי. הזוג הרוקד הופיע כשכבר לא היה לי מקום בשבילו, אז פשוט התחלתי לצייר מעל האנשים האחרים, לקחתי סיכון ב"להרוס" את הרישום, אבל בסופו של דבר הoverlay- שנוצר ברישום שיקף את ה-overlay של אנשים, קולות, ריחות וחושים שהיה במציאות. זה מה שהיה חסר לרישום היותר מדי נקי שלי.
את הרישום האחרון עשיתי ליד עמדת חב"ד השנייה, ברקע רואים את הפרפורמר החדש שהחליף את הזמר השחור - נער שמנמן וכעוס ששר ראפ פרי עטו עם מילים מאוד מטרידות.
רשמתי אותו עוד פעם, יותר מקרוב, הוא היה בהחלט טיפוס. הוא היה לבוש בבגדים ורודים וירוקים זוהרים, בחרתי בשבילו שני טושי-מכחול בוורוד ובירוק. אני אוהבת להתאים את הכלי למודל. חבל שלא הספקתי לרשום את הטקסטים שלו.
היה כל כך כיף וגם מאתגר, באמת חוויה רב-חושית :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה