חתול בגינה

בשבוע שעבר נפגשתי עם מרינה לסיבוב בשכונה. מרינה ותיקה ממני ברעננה, והיא הכירה לי משעולים חדשים וגני שעשועים שלא ידעתי על קיומם - מידע שימושי מאד עבור אמהות לתינוקות ו/או קטנטנים. אחרי שהצווחן נרדם בעגלה, נכנסנו לגינה פנימית, ושלפנו כלי שרבוט. כלומר, בזמן שאני שרבטתי, מרינה הצליחה לברוא עולם שלם על כפולת עמודים:)
היה ממש נחמד - איזה כיף שאנחנו שכנות!

הגינה שישבנו בה היתה מוצלת, אבל פה ושם חדרו אליה קרני השמש. אחת מנקודות החדירה הייתה בקצה ספסל, וכמובן שהיה שם חתול. הוא העיף בנו מבט והחליט שאנחנו לא מסוכנות - או לא שוות את הטרחה - אצל חתולים אי אפשר לדעת. הוא נשאר מכורבל בפינת הספסל, שקט למדי פרט לכמה התמתחויות והתלקקויות.

אני עברתי מקום, החלפתי את הטושים בעפרון עבה, והחתול שינה תנוחה:

החתול התחיל להתנקות ולהתלבט עד שמצא את התנוחה המתאימה, ואני איתו:

וזהו.