יום ראשון, 15 בינואר 2012
זה הזכיר לי...
זה הזכיר לי ימים רחוקים של אקדימיה. תרגילי קיץ. רחובות אחרים, שמים אחרים, תחושה אחרת. זה סיקרן אותי מאוד - איך ארגיש? ברחובות אחרים, תחת שמיים אחרים, עם כל מה שעברתי מאז. אז הינה - השמיים של היום, הרחובות, האנשים. וגם אני. וגם הציורים שיצאו קצת ישנים, קצת חדשים. עם צבעי מים של פעם, עם אפרונות של היום.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
קסניה, ברוכה הבאה! מאוד מתחברת למה שכתבת והרגשת... צבעי לנינגרד ואפרונות של פאבר קאסטל משתלבים נהדר בשרבוטים שלך! אוהבת מאוד את מה שתפסת ואיך שתפסת!
השבמחקתודה מרינה. אני ממש שמחה ומעריכה את דעתך.
מחקאיזה יופי!
השבמחקמאד מעניין הסגנון-ות שלך, וגם הבחירה בעפרון אדום ברישום הראשון, חבל רק שאי-אפשר להגדיל אותו, אולי כדאי להעלות גם לפליקר
השבמחקתודה גיא, אעלה לפליקר, שמחה להצטרף.
מחקבעיני צבעי מים הכי חודרים ללב, מעבירים ברגישות את זרימת הלב של האוחז במכחול. קסניה, עבודת הצבע שלך רגישה ומרגשת!
השבמחקתודה יעלי, ממש מרגש לשמוע. צבעי מים חומר שיש לי יחסי אהבה קשים איתם.
מחקכל כך נהדר, קסניה!
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקתודה רבה, רחל!
מחקמאוד אוהבת את הבחורות על הספסל עם הקונטור הורוד הצח, וסבא מקסים
השבמחקתודה אירה!
מחקמתה על האיש עם האופניים. פשוט, מתומצת ורגיש
השבמחקתודה רבה אפרת!
מחקדווקא המהירים יותר טובים איכשהו...
השבמחק