יום ראשון, 15 בינואר 2012

זה הזכיר לי...

זה הזכיר לי ימים רחוקים של אקדימיה. תרגילי קיץ. רחובות אחרים, שמים אחרים, תחושה אחרת. זה סיקרן אותי מאוד - איך ארגיש? ברחובות אחרים, תחת שמיים אחרים, עם כל מה שעברתי מאז. אז הינה - השמיים של היום, הרחובות, האנשים. וגם אני. וגם הציורים שיצאו קצת ישנים, קצת חדשים. עם צבעי מים של פעם, עם אפרונות של היום.















15 תגובות:

  1. קסניה, ברוכה הבאה! מאוד מתחברת למה שכתבת והרגשת... צבעי לנינגרד ואפרונות של פאבר קאסטל משתלבים נהדר בשרבוטים שלך! אוהבת מאוד את מה שתפסת ואיך שתפסת!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מרינה. אני ממש שמחה ומעריכה את דעתך.

      מחק
  2. מאד מעניין הסגנון-ות שלך, וגם הבחירה בעפרון אדום ברישום הראשון, חבל רק שאי-אפשר להגדיל אותו, אולי כדאי להעלות גם לפליקר

    השבמחק
  3. בעיני צבעי מים הכי חודרים ללב, מעבירים ברגישות את זרימת הלב של האוחז במכחול. קסניה, עבודת הצבע שלך רגישה ומרגשת!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יעלי, ממש מרגש לשמוע. צבעי מים חומר שיש לי יחסי אהבה קשים איתם.

      מחק
  4. מאוד אוהבת את הבחורות על הספסל עם הקונטור הורוד הצח, וסבא מקסים

    השבמחק
  5. מתה על האיש עם האופניים. פשוט, מתומצת ורגיש

    השבמחק
  6. דווקא המהירים יותר טובים איכשהו...

    השבמחק