נגיד

נגיד עיתון מכובד מראיין אותי. 

נגיד "הארץ".

שואלים:

"מה הסיבה לכך 

שהבחירה הצבעונית שבא את נוקטת (המילה לא מתאימה, אבל נגיד)

כה מצומצמת?

זה מראה על תקופה מסוימת בחייך? 

אולי כוונתך לסכסוך בין שני העמים? (נו, שני עמים, שני צבעים)

את עדיין אוכלת בשר? 

אם כן (כן)

אז אולי יש קושי חבוי כלשהו 

היוצא בדרך הזאת?

אני אסמיק

(לא אני לא)

ואגיד:

"אממ...העניין הוא פשוט מאוד.

עצלנות.

עצלני לי לגרור איתי את התיק

מלא בחומרים, צבעים, לורדים, עפרונות, דיויים,

ואפילו אם הבאתי אותם 

אז עצלני לי לפתוח את כל הקופסאות והקלמרים.

שני צבאים, שני עמים - וגמרנו.

פשוט וקצר.

מישהו רוצה לראיין אותי?