התקף השראה בשבת בבוקר

שבת שבע וחצי בבוקר. אני יודעת שאני חייבת לנצל את הזמן לצייר, אם לא עכשיו אי מתי??? אבל קודם קפה ועיתון ולהכין ארוחת בוקר לילדות ולסדר את הבית ולקפל כביסה ומה נהיה בסוף? אני יושבת מול הפייסבוק. הלך הבוקר.

גרט ואן ביק, 21X30 ס"מ, אקריליק ומרקרים על נייר עיתון

מגלגלת ומגלגלת את הפיד - ואז נעצרת בחריקת בלמים על הציור הזה (למעלה). מכירים את זה שציור או סקצ' מסויים של מישהו אחר מביא לכם פתאום הארה והשראה? הציור הזה של Gert Van Beek, אמן הולנדי, גרם לי לקום מהפייסבוק, להתארגן על עמדת צבעי גואש במרפסת ולפצוח בסשן שרבוט נלהב.

בהשפעת ואן ביק ויתרתי הפעם על הסקצ'בוק האהוב שלי לטובת שקיות נייר של שופרסל ומעטפות דואר חומות שהגרלתי ממגירה נידחת. יש משהו מאוד משחרר בלצייר על עיתונים, קרטונים ומיני זבלים. מותר לפשל, מותר לקלקל, יצליח – סבבה, לא יצליח – לפח. בנוסף המשוכה של הדף החלק הלבן שעליו יש ליצור יש מאין מונמכת מעט כי הדף אינו ריק, יש בו כבר תוכן מסויים שעליו אני מוסיפה את זה שלי.

הציורים של ואן ביק עשויים במשיכות מכחול גסות, כתמי צבע חזקים וסגנון חופשי וספונטני מאוד. אני מנסה לעבוד כמוהו ומתחילה לשרבט את החתולים שלי שמתחילים להאסף בחצר מתוך תקווה לארוחה בלתי צפוייה. כל חתול מקבל כמה וישים במכחול עבה ואז עוד כמה וישים לרקע – ונקסט לציור הבא. אני מניחה את היבול על הריצפה לייבוש ובוחנת את המצב. אין ספק שחסרים לי הקונטורים השחורים העבים של ואן ביק וגם צריך לתת יותר קונטרה בצבעים.

אני מתחילה עם הציור שנראה לי הכי חלש ומוסיפה לו באומץ קונטורים שחורים שאין מהם חזור. בהמשך אני עוברת לגירי פסטל השמן החביבים עלי ועולה על הרקע בכתמי צבע גסים.

אני עוברת לכפולה הבאה ופועלת בשיטה דומה.

בשלישית כבר תפסתי את הפרנציפ ואני כבר ממש בשוונג. הבעיה היא שהבנות שלי כבר איבדו סבלנות ודורשות ארוחת בוקר, תשומת לב, לצאת לעשות משהו עוד כמה דברים שכבר שכחתי. הזמן קצר, צריך לתקתק.

אני משלימה כפולה נוספת ומתחילה לקפל את הבסטה.

והחתולים קיבלו לאכול? ברור שקיבלו! מגיע להם.

שלכם,

ניצן

* תודה לגרט ואן ביק שהסכים שאפרסם את הציור שלו