שכונת נווה צדק היא אתגר לא קל לפיצוח עבורי. מצד אחד זהו מקום יפה, אסתטי, נעים מאוד לשוטטות, ממש חלומו של כל סקצ'ר. מצד שני יש משהו לא אותנטי במקום. זו לא באמת תל אביב הקטנה שנחום גוטמן צייר את חולותיה. מדובר בשכונה סופר יוקרתית שכל בית בה שווה עשרות מיליונים. האנשים המסתובבים ברחובות השכונה הם בעיקר תיירים בסיורי צילום, סיורי כתב חידה וכד'.
התחלתי לשוטט ובכוונה התרחקתי לשולי השכונה. הגעתי לרחוב קטן שנשפך לרחוב אילת הסואן, הרחוב הזה היה מג'וייף ואפילו די מסריח. בהחלט איזור הנוחות שלי :) שלפתי דף גדול יחסית שהבאתי איתי (נייר מתנות חום מאיקאה) וציירתי עליו את הרחוב ב"שתי שכבות", למעלה מבט אחד ולמטה מבט לכיוון אחר. אני לא בטוחה שהניסיון ה"אוואנגרדי" שלי צלח מי יודע מה אבל לפחות נהנתי :)
בהמשך חזרתי לכיוון המוזאון, שם משך את עיני ציור הגרפיטי הצהוב הגדול על הקיר. אחרי שהשלמתי את הבתים, ארבתי לדמויות שיעברו ברחוב - אבל הרחוב היה שקט וריק להכעיס. קצת סבלנות - ולבסוף הצלחתי לתפוס כמה עוברים ושבים.
לסיום ממש עשר דקות לפני הפגישה הקבוצתית שלנו ציירתי סקצ' מהיר על שקית נייר לתפארת הגינון של הוילות היוקרתיות בנווה צדק.
הגיעה הפעם קבוצה גדולה וזה היה ממש כיף. כיף לפגוש אנשים חדשים, לראות סגנונות שונים וגישות כל כך מגוונות לאותה סביבה. וכמו תמיד: תודה ענקית למרינה!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה