‏הצגת רשומות עם תוויות צבעי מים ועפרונות צבעוניים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צבעי מים ועפרונות צבעוניים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 16 ביוני 2019

יציאת שרבוט גאה

לדעתי, שרבוט במצעד הגאווה הוא אחד חוויות ה"חובה" לכל סקצ'ר! נכון, זה קשה בטירוף - ההמון הצבעוני לא עוצר לרגע, כל דמות כאילו צועקת:"ציירו אותי", הצלילים וההריחות מתהרבבים עם הצבעים... אבל זה כל כך כיף!
הגעתי מוקדם ועברתי דרך שדרת בן-ציון שהייתה יחסית רגועה אך כבר מקושטת. מקהלה על הבמה עשתה חזרות אחרונות ושרה: "Show must go on!". התישבתי על הדשא ושקעתי בתוך הציור שלי...

כשסיימתי את הציור, השדרה הייתה מלאה באנשים ומוזיקה. זזתי לנקודת המפגש כדי לפגוש את חברי הסקצ'רים. באמת שלא היה צורך לזוז - ה"מודלים" באו אלינו וכל מה שהיינו צריכים זה להיות מהירים והחלטיים. סטים של טושים צבעוניים בידיים שלנו נראו כמו דגלי גאווה קטנים :)








אני כבר מחכה לשנה הבאה!

יום ראשון, 10 בפברואר 2019

מסיבת Swing&Draw

המוזיקה הממכרת, הרקדנים שמתמזגים עם הקצב, האוירה של בית חנה הכל כך תל אביבית - זה היה מפגש שרבוט מושלם! 
תפסנו מקומות מסביב לרחבת עץ שטופת שמש חורפית, פרסנו את הכלים והקשבנו לצללי המוזיקה המתננדים, כמו השם שלה - swing. לאט לאט הרקדנים עלו לרחבה ומרגע הזה אני לא זוכרת הרבה. הזמן עצר מלכת, אני הפכתי אחד עם הקצב, הצלילים, התנועה... 
רישום אנשים רוקדים הוא בהחלט המשימה הקשה ביותר עבור סקצ'ר. זה מלחיץ בהתחלה. הריקוד ומוזיקה כל כך יפים, אך איך תופסים את היופי הזה ומעבירים אותו אל הדף? אין בררה, אלה לתת לעצמך זמן להתבוננות. לצפות ברקדנים ותת לקצב להכנס פנימה. ואז להיעז. לשים על נייר קו, ועוד קו, ואלי גם לנסות כתם, ועוד כתם... לגימה מהבירה הקרירה יכולה לעזור. פתאום משהו מתחיל להשתחרר. חייבים להתשמש בזכרון. לנסות לתפוס בראש את התנוע הכי מאפיינת, הכי מגניבה. ואז לחכות שהיא תחזור כדי לדייק יותר.
תודה רבה לבית חנה על האירוח ולקהילת רקדני הסווינג על הזמנה לשיתוף פעולה!
היה כיף אדיר, מחכים לפעם הבאה!












יום ראשון, 21 באוקטובר 2018

רישומים מאינדנגב - Rock & Draw

זאת כבר השנה השניה שאנחנו באים לצייר את אינדינגב - פסטיבל מוזיקת אינדי הכי גדול והכי וותיק של ישראל. הפסטיבל הזה זאת תופעת די יחודית, התחיל כיוזמה פרטית של קבוצת אנשים שאוהבים מוזיקה ושומר על האווירה הכל כך משפחתית ומיוחדת שלו כבר השנה ה-12 ברציפות. 
הפעם החוויה הייתה קצת שונה - באתי למקום מוכר ובאיזה שהוא מקום הרגשתי שחזרתי הבייתה. מלא זיכרונות משנה שעברה צפו באויר וזה עשה הרגשה נעימה. הכל היה במקומו - המחנה של האוהלים, הבמות, המתחמים, הדוכנים של האוכל, וכמובן הנוף המדברי והאויר מלא גרגרי חול. רק שכל זה מלאו צלילים חדשים - המון המון מוזיקה נהדרת ובחלקה הגדול לא מוכרת לי! שלושה ימים הסתובבתי מבמה לבמה וספגתי מה שיכולתי, עם בלוק נייר ועפרונות בתיק. היה כיף אדיר. כאן חלק מהרישמים, מקווה שמצליחים להעביר קצת ממה הרגשתי.

 
מוזמנים להכנס לעמוד שלנו באינסטגרם ולראות את העבודות של כולנו: