שרבטנית ירקרקה בכנס השרבטנים בברצלונה

סילחו לי אם הפוסט הפעם יהיה ארוך ופטפטני. אבל יש הרבה לספר!

כשנרשמתי לכנס לא שיערתי לעצמי שהוא יחול בדיוק מופתי ביום של הגשת פרוייקט הגמר בשנקר, ושאמצא את עצמי ביום מטורף שכולל הגשה בבוקר וטיסה לברצלונה בסביבות הצהריים… 

את שלושת הלילות שלפני הגשת הפרוייקט ביליתי בגזירה אינסופית של מגזרות הנייר לפרוייקט, והפעם הראשונה שבה יכולתי לחזור לישון היתה במטוס, כשכל הביקורות וההתרגשות שנלווית לסיום הלימודים מתערבבות לעיסה דביקה של חלומות מבולבלים, כשראשי שעון על חלון המטוס ודיילת אדיבה מעירה אותי לארוחת הטיסה. (זה סוטה למדי, אבל אני ממש מחבבת את הארוחות במטוס). 

וכך נחתתי בברצלונה בליל יולי חם, בדירה ששכרתי עם שרבטנית משוויץ, כשמחלון הדירה נשקפים גן משחקים ובזיליקה. (אני ממליצה בהזדמנות זאת למתכנני הערים בארץ להשקיע במראה החצרות האחוריות בבתים, לא יזיקו כמה בזיליקות גם כאן.) בבוקר החל רצף משוגע של שלושה ימים אינטנסיביים ומרתקים, שבהם אני הולכת מסדנה אחת לשנייה באתרים שונים ברחבי ברצלונה.

לאחר שנת הלילה הקצרה קמתי בבוקר, ולנוכח השעה המאוחרת עלו באש תוכניותי לפתוח את היום הראשון בארוחת בוקר נינוחה. רצתי להרצאת הפתיחה, תוך כדי שהטלפון נופל על הרצפה ומוסר את נשמתו לבורא. וכך מצאתי את עצמי בסדנה הראשונה מורעבת וללא אינטרנט ושעון, מנסה להיזכר איך נראו חיי לפני הסמארטפון (ילדים, אל תנסו זאת בבית.) 

לשמחתי זאת היתה הסדנה עם מרינה! יחד איתה הדריכה את הסדנה גם איאה (איה בעברית?) ואחרי הדרכה קצרה, כשכולם יצאו לחפש "גיבורים" לציור, לצייר אנשים וללכוד אותם בתנועה, הקרבתי את גופי למדע ושימשתי לכמה מהשרבטנים מודל של אדם בעת ארוחת הבוקר, שכללה ברוסקטה עם עגבניות מרוסקות וקפה קורטדו.

לאחר מכן התיישבתי למרגלותיו של עמוד בשוק והתחלתי לשרבט שירבוטים מהירים (אם תפשפשו בתמונות בפוסט שמרינה העלתה כאן, תראו את דמותי ברקע ישובה למרגלות עמוד, וזרועי, שכפי שניתן בבירור לראות בתמונה, כבר מזה כמה שנים לא חוותה תרגילי מיצוק וחיזוק , אוחזת בעיפרון, ואני מרוכזת בסקצ'בוק, מחשבות על ברוסקטות וספלי קפה ממלאות את מוחי).

תוך כדי שאני מתמקדת בכמה דמויות ומחפשת "גיבורים", נחשפתי לאורח החיים הנונשלנטי של הקונים בשוק: מה יותר נחמד מלעצור עם עגלת הקניות ליד דוכן הקפה וללגום אספרסו קצר בין דוכן הבשר לדוכן הפירות? 

טיפ מצויין שקיבלנו בסדנה - אם רוצים לתפוס מישהו בתנועה, קל להתמקד באדם שעובד בשוק, כיוון שהוא/היא יחזרו תמיד לאותה תנוחה. וכך התמקדתי בגיבורה נוספת: הבחורה עם כפפות הלטקס שמכרה מיץ פירות. (יש משהו בכפפות לטקס שהופך את החוויה של קניית מיץ פירות למלווה בחרדה מבדיקה פולשנית, אבל אולי זאת רק אני).

אגב, חווית השירבוט בהחלט מחברת אותך לעיר וגורמת לך להבחין בפרטים, למחרת הופתעתי להיווכח שאני מזהה אישה מוכרת לי הולכת ברחוב מולי. זו היתה המוכרת, בארשת פנים הרבה יותר משוחררת, יוצאת לענייניה.

השלב הבא היה ליצור קומפוזיציה של כפולת דפים, המתארים את הגיבור שלנו בסביבתו כשהדגש היה על השארת מקום ריק בדף, שייתן מקום לדמיון. 

בהמשך עבדנו עם עפרונות צבעוניים מסיסים במים - כיף אמיתי, וסיימנו בתצלום קבוצתי.

תודה מרינה! היתה סדנה נהדרת! הייתי בשמחה משתתפת שוב בסדנה כזאת, הפעם בשוק בארץ.

בצהריים היתה הרצאה שלצערי פיספסתי, בשל טיפול חירום לסמארטפון, שלמרבה המזל שב לתפקד, וכך, תודה לאל, נחסכה ממני החוויה הקשה של פיתוח עולם פנימי עשיר וגמילה מההתמכרות הסלולרית.

הרישום הבא נעשה בסדנה שעסקה בתאורה וקונטרסט. ההנחייה היתה להציב את החלק המואר במישור האחורי של הציור ואת החלק הכהה בקדמתו. ניתן לראות המחשה של זה בפליקר הנהדר של מנחה הסדנה - סאגאר.

כיוון שירד גשם התכנסנו בחצר הפנימית, המקורה, של האוניברסיטה.

למעשה ברישום הבא, של החצר הפנימית של האוניברסיטה עם עץ הברוש כפי שהיא משתקפת מהקומה השנייה - העמודים במישור הקדמי אמורים להיות עוד הרבה יותר כהים מאשר הסגול הזה. כמעט שחורים. דרוש יותר אומץ!

מתוך סדנה אחרת ונהדרת בארמון המוזיקה עם מדריכים מסינגפור, שעסקה בהתזות צבע וציור ספונטני מכל הבא ליד:

וזה מתוך סדנה שעסקה בחלל הנגטיבי בציור:

בסוף הכנס היה סקצ'קרול המוני של רישום חופשי - מראה מרהיב של המון שרבטנים למרגלות קשת הניצחון. ציירתי שם את אחד העמודים עם השפעה מהסדנה הסינגפורית:

ורישום מהיר של קשת הניצחון בעיפרון מחליף צבעים - גימיק כיפי:

מקוה שאצליח לשמר כמה מהטיפים והגישות, מחכה כבר לסקצ'קרול בשישי הקרוב!

נטע