רוטשילד פינת שאנז אליזה

קבענו את יציאת השרבוט האחרונה שלנו בתחילת שדרות הרצל. כמה ימים לפני באנו לשם עם נתן כדי לבדוק את הלוקיישן. התחלנו מכוס קפה בDaDa&Da הטרנדי. כל השולחנות הקטנות האלה שפנו אל השדרה והמון צרפתית ברקע בגלל קרבת המכון הצרפתי, נתנו לי להרגיש שאני יושבת באמצע של שאנז אליזה.

אחרי זה ירדנו ברחוב הרצל בחיפוש אחרי משהו פחות נוצץ ויותר אותנטי. לבסוף מצאנו ספסל שממנו נשקף נוף על כל הרחוב עם מגדל שלום האייקוני ברקע וכל הערבוב הצבעוני של אנשים, ריחות, קולות וצבעים לפנינו.

אלה שרבוטים שעשיתי ביום המפגש - השדרה במקומות שונים נראה כל כך שונה!

לצייר את האנשים שמחכים לאור ירוק - מאתגר

הזוג המבוגר שישב מולי בספסל בכלל לא שם לב שאני מציירת אותם - הם היו שקועים בדיבורים וקפה

המזרקה הבודדה - נראת רגוע ליד השדרה הצבוענית

 זה היה יום נהדר, מזג אויר מושלם וחברה כיפית כרגיל!

סוף שדרות רוטשילד שמאלה

נקודת המפגש שלנו הפעם בפינת רוטשילד הרצל זימנה לי התלבטות: צפונה לשדרה המפונפנת או דרומה לרחוב הרצל המג'וייפ? האנטי-אסתטיקה של רחוב הרצל מעניינת אותי יותר ואני מחליטה לנסות לצייר שם. אני מתחילה לשוטט ברחוב וקולטת שקל זה לא יהיה. המקום עמוס, רועש, מלוכלך והכי גרוע זה שאין איפה לשבת! אני ממשיכה להתקדם במורד הרחוב והנה הפלא ופלא: ספסל! אני מתמקמת עליו בשימחה ובודקת מה רואים מכאן. לעיני נפרש לונג שוט מרהיב שמעליו מתנוסס מגדל שלום המיתולוגי ולמטה ברדק לא נורמאלי שכולל מכוניות תקועות בפקק, הולכי רגל טרודים בעינייניהם, בעלי עסקים קשי יום, חנויות מיושנות, ובעיקר הרבה רעש ובלגן. זהו, אני מסודרת לשעה הקרובה.



בהמשך שיטוטי ברחוב הרצל משך את עיני חלון ראווה של חנות בגדים עלובה עם תצוגה של בובות קטומות ראש תלויות על אנקולים כבאיטליז עוטות בגדים לא אופנתיים בעליל. להפתעתי החנות נהנתה מזרם לקוחות לא קטן.

משם נדדתי לרחוב נחלת בנימין שבו עלי להודות לא ביקרתי שנים רבות, וכמדומני הפך להיות היפסטרי ביותר. מסעדות, ברים, גרפיטי ותל אביבים צעירים ומגניבים בכל פינה.

בין מקומות הבילוי פזורות חנויות הבדים הידועות של נחלת בנימין, לייד אחת מהן עצרתי. בחלון הראווה שלה ניצבו שתי בובות חסרות ראש עטויות שמלות רבות רושם מבדים כבדים מעוטרים כהוגן  וליידן אגרטל ובו זר פרחים מלאכותיים מאובק. ממש מכרה זהב לשרבוט!

מצאתי שהרחובות המצטלבים עם השדרה מלאים בהפתעות ועיניין ונהנתי מאוד לשוטט בהם ולאסוף רשמים. אמנם לא הספקתי לצייר בשדרה עצמה הפעם, אבל בהחלט ארצה לשוב אליה בהמשך ולמלא את החסר. הציורים של החבורה היו כמו תמיד מגוונים ומרשימים בצורה בלתי רגילה. תודה ענקית למרינה על הארגון והיוזמה. היה כיף אדיר!!!

שלכם,
ניצן