יום חמישי, 23 במרץ 2017

אודה קצרה לזבל

מכיוון שעבר שבוע מאז המפגש הזה ב-urban sketchers, אני מצליחה להבין מה קרה לי בציורים הפעם. 

1. דברים שלמדתי לפני שנה וחצי אצל מורה הנהדרת אנה לוקשבסקי מתחילים להתיישב, וביניהם - הפורמט צריך להיות גדול.
2. חומר קובע, או לפחות מוביל. אני כבן אדם שמנסה להבין כל הזמן, מוצאת את עצמי כבולה. אז בשבילי החומר שאי אפשר לשלוט בו - הכי טוב.
3. אפשר לצייר עם כל שטות, ויש המון שטויות על הכביש. זבל, שברים, ענפים. הידד לזבל!




























Love you all
Ksenia

3 תגובות:

  1. יש מהשו חזק בלהישאר באותו החומר אבל בכל פעם לתקוף אותו מכיוון אחר. וגם העיניין הזה של לבחור את החומר שאת פחות "שולטת" בו - מאוד מדבר אלי. לקלוט מתי את עוברת ל"אוטומט" ואז להזיז את עצמך מאזור הנוחות. רישומים יפהיפיים, חלק יותר מינימליסטיים, וחלק יותר אקפרסיביים, אני אוהבת את השונות שלהם למרות אותה הטכניקה.

    השבמחק
  2. מקסים!
    הראשון מהמם במיוחד :)

    השבמחק
  3. רישומים מאד יפים. אני מאד נמשכת לפורמט גדול אבל אין לי מספיק אומץ, כי הוא הופך את הנוכחות שלי ממש בולטת בסביבה. מקווה בעתיד ללכת בעקבותייך :)

    השבמחק