בשבוע שעבר אני סוף סוף פגשתי את חברתי אורור בסטודיו החדש שלה ביפו העתיקה. כרגיל, שרבוט היה חלק מהתוכנית שלנו, ואנחנו התישבנו בכיכר קדומים, שטופת השמש של סוף פברואר.
אני ניסיתי את צבעי הפסטל השמן החדשים שלי:
אחר כך עשיתי את הרישום המהיר הזה בצבעי מים:
בזמן שציירתי, קבוצות של תיירים היו ממלאים ועוזבים את הכיכר בלי הפסקה : יפנים, הודים, נוצרים מאירופה... אחד הקבוצות שבאה הייתה של תלמידים ערביים מקומיים מיפו. הם התגודדו סביביינו והתחילו עם השאלות הרגילות: מה אתן מציירות? למה? מי משלם לכם? כשיתברר שאנחנו עושות את זה בחינם ולכיף, אחד הילדים ביקש ממני לצייר אותו. כמובן שהסכמתי, ואחרי שסיימתי הוא ביקש ממני לצייר אחד הבחורות (הכי יפה, עם המטפחת הוורודה). אני חושבת ששניהם היו מרוצים מהתוצאה ורשמו לבקשתי את השמות שלהם בערבית ועברית.
אני אוהבת כששירבוט יוצר אינראקציה עם האנשים ברחוב, ברגעים האלה אני מרגישה כמו סקטצ'רית אמיתית :)
