לאמהות טריות אין הרבה זמן לשבת בבתי קפה ולצייר, אבל ביום שבת גיליתי שהבית והמשפחה שלי הם נושאים מרתקים לציור.
את הכלבלב המקסים קיבלתי בירושה מהבת של מרינה, מתנה לליאור התינוק. כמובן שהבן הגדול שלי התאהב בו. ובצדק - הכלבלב הזה הוא מאגר בלתי נדלה של צלילים, מילים ומנגינות. בכל מקום שלוחצים הוא משמיע קול אחר. ליאור, לעומת זאת, מפחד ממנו, בייחוד כשהוא שר "איצי-ביצי-עכביש".
כדי שהפוסט לא יהיה מדי משפחתי, הנה רישומון שעשיתי בגן המשחקים. הספקתי רק כמה קווים :-(
ולסיום, רישום משותף שלי ושל הבן הגדול שלי. הוא טפטף לי דבק נצנצים כחול על הנייר, לדעתי זה דווקא מוסיף!
איורים מקסימים מקסימים שרק מחכים למסגרות קטנות
השבמחק( מי צריך צילומים שיש איורים משפחתיים כאלה)
משפחה זה בהחלט מרתק! יצאו לך רישומים נהדרים, רואים שהאווירה הבייתית שיחררה לך את היד. הרישום האחרון של רני - גדול! וכן, מסכימה עם עידה - רישומים משפחתיים הרבה יותר שווים מצילומים, מניסיון!
השבמחקתודה! זה באמת גרם לי להרגיש הרבה יותר בטוחה. עד כדי כך שיומיים אחרי זה העזתי לעצור ברחוב נחמד ברעננה ולרשום בזמן שליאור ישן :)
השבמחקנהדר!
השבמחקvכי אהבתי את הרישום של ליאור בעגלה - מודל נייד - אחלה פטנט
השבמחקהצעצוע נהדר
השבמחק