להציל את העצים בשדרות ירושלים!

הודות ליוזמה של אורנה מרטון, נפגשנו ביום שישי האחרון בשדרות ירושלים ביפו. יציאת השרבוט שלנו התחילה מסיור מודרך של ורד נבון על ההיסטוריה של המקום יפהפה הזה, בן 100 שנה. למדנו על השכבות השונות של היסטוריה והשפעות תרבוטיות שונות. העדים הדוממים - עצי ענק, שנותנים צל מרענן ומראה האיחודי לשדרה - הולכים להעקר בקרוב, בגלל בנית אחד הנתיבים של הרכבת הקלה בשדרה.

חברי קבוצת אורבן סקצ'ס תל אביב שמחו להצטרף למאבק בעד שמירת העצים. כל אחד צייר את השדרה מנקודת המבט היחודית שלו. תערוכה הקבוצתית שתוקם בקרוב באזור של השדרה, תעזור לעלות את המודעות על המקום הזה ובתקווה שתעזור להציל את העצים.

מתחממים באחד מבתי הקפה שבשדרה

גזעי ענק ובית קפה שכונתי

כל מיני אנשים עוברים בשדרה

שישי בבוקר בשוק היווני ביפו

בשישי האחרון נפגשנו בשוק היווני ביפו ליציאת השרבוט החודשית שלנו. היה בוקר אביבי מושלם, הרחובות הצרים, מלאים בשמש, התחילו לאט לאט להתמלא בסוחרים וקונים.

כל סוחר כאן מרגיש שהרחוב שייך לו. לפחות ככה מרגיש אריק, בעל חנות של אפניים משומשים (וגנובים ככל הנראה). הוא צועק על העובדים שלו, מתמקח עם הקונים, מתווכח עם המאפיה מקומית, מפטפט עם העוברים ושבים. הוא היה מאוד גאה להיות ה"מודל" שלנו. "באמת אני מכוער! ציירו אותי צעיר ויפה!" - ביקש אריק את מה שרוב המודלים מבקשים ;)

בהמשך הייתי זקוקה לכוס קפה ומצאתי כרגיל מודלים נהדרים באחד מבתי הקפה.

הטוב, הרע והמכוער - שרבוטים בכיכר אתרים

יש מקומות בתל אביב אני מרגישה חיבור אליהם. אלה לא בהכרח מקומות יפים ואסטטיים, אבל יש בהם אווירה מיוחדת או אנרגיה. כיכר אתרים הוא אחד מהם. מקום מוזר ומכוער, ממוקם ליד החוף, מחובר מצידו האחד לטיילת ומצד השני לשדרות בן-גוריון. הכיכר נבנתה בשנות ה-70, היום מוזנחת, מלאה בכתובות גרפיטי, בה עובר ערבוב מגוון של קהל - תיירים, ספורטאים, מטיילים עם כלבים, זונות - כל אלה מוסיפים לאווירה. 

נפגשנו בכיכר ליציאת השרבוט האחרונה שלנו. היה מעניין לשמוע על חיבורים אישיים שיש לאנשים לכיכר - היו כאלה שזכרו את הזמנים בהם הכיכר נבנתה! 

וכמובן, היה מרתק לראות כמה שונה כל אחד רואה את הכיכר דרך הרישומים של כל אחד! 

אלה כמה נקודות המבט שלי על המקום הזה:

כולם כללו ברישומים שלהם את הפטריות המוזרות האלו

חייל שהתישב לכמה דקות לבדוק את הנייד שלו על הרקע של פוסיקט

המדרגות שיורדות לטיילת 

שרבוט שעשיתי לפני כמה שבועות - עם אחד הגפיטים הצבעוניים

כנס של אורבן סקצ'רס בסינגפור - חלק 1

כמה שבועות כבר עברו מאז שאני חזרתי מסינגפור. זה היה הכנס של אורבן סקצ'רס השלישי שלי ואני ניסיתי להכין את עצמי מראש לחוויה, אבל זה לא עזר. אני זוכרת את עצמי חושבת בזמן הכנס - "נסי להקפיא את הרגע! נסי לשמור את ההרגשה בזכרונך!" אבל הכל מגיע אל סופו, והינה אני כאן, עם הצילומים, מזכרות, והכי יקר, הסקטצ'בוקים שלי - כל מה שנשאר לי מהשבוע המדהים הזה.

סינגפור עצמה, עם התושבים הסופר נחמדים וידידותיים, בתוספת מארגני הכנס המקומיים, נתנה לי הרגשה של בית. מפגש עם החבורת הסקצ'רים הבינלאמית הרגישה לי כמו פגישת מחזור - זה היה נפלא לפגוש שוב חברים ישנים ולהכיר אישית חדשים, להסתובב עם כולם ביחד, לדבר, לאכול ולשתות, וכמובן, לשרבט! הייתה לי את הזכות להיות חלק מהצוות המדריכים של הכנס, ככה שלכל זה התווסף הנסיון הכיפי ומיוחד של הוראה, על זה אני ארחיב בפוסט הבא.

סוף סוף אני סיימתי לסרוק את הסקצ'בוק הגדול שלי, אז אני משתפת כאן רישומים ממנו, אפשר למצוא את כל הסקצ'בור של סינגפור בפליקר.

ההמשך יבוא!

עוד סיפורים מלאביט

הינה כמה סיפורים ששירבטתי בבית הקפה לאביט, בזמן המפגש האחרון שלנו ביום שישי.

כשבאים לאותו בית הקפה שוב שוב כדי לצייר (ולשתות, כמובן!), מרגישים לגמרי בבית - כל כך כיף! 

כל המשפחה מאכילה את התינוק

שתי חברות מדברות על האמנות ומשמעות החיים

זוג מדבר על הטיולים

הבחורה הכי יפה בלאביט

הוד מעלותו עפרון

אני אוהבת לנסות טכניקות חדשות, לשחק ולערבב כלים מקצועיים וציוד יצירה לילדים זול. זה שומר את הידיים שלי מלעבוד אוטומטית. אבל כשאני רוצה לנוח, אני חוזרת לעפרון גרפית ישן וטוב. הוא יכול לבטא המון ואף פעם לא נמאס עלי!