מציאות חדשה

לא חשבתי, לא תכננתי שדבר כזה יקרה לי בגיל 45 ובשלב כזה בחיים.

אבל מה לעשות, קרה. ואנחנו מאושרים.

אורחות בבית

ביתי נועה בת ה8 אוהבת להזמין הבייתה חברות. עכשיו גם החברות שלה התרגלו לזה שאני מציירת אותם מדי פעם. לפעמים הן אפילו מתנקמות בי ומציירות אותי בחזרה!

לשרבט בקונצרט ועוד שרבטן

  לפני שבוע וחצי היינו - רעייתי ואנוכי - בימקא ירושלים בהופעה שהיתה חלק מהפסטיבל של מוסיקה קאמרית. המוסיקה היתה נהדרת ואני כרגיל הוצאתי פנקס ורשמתי - את הקהל - ברובו מבוגר - את הנגנים  ואחרון חביב
                                                             את השרבטן שצייר שני כסאות ממני

חופשה משפחתית

אמנם פספסתי מפגשים לאחרונה, אבל לפחות לקחתי איתי מחברת וצבעים לחופשה המשפחתית. גיליתי שקשה לי לרשום את הבוגרים שבחבורה. הם לא ממש יודעים איך להתייחס אליי, די סקרנים, קצת חוששים להפריע. יש תמיד ציפיות, כן-לא-דומה. הנוף הפך להיות אובייקט מועדף.

הנוף מהצימר. מצד שני - מקלפים רימונים ליד שולחן האוכל.

ירון רואה משחק כדורגל.

תנוחה אופיינית, בערב ליד השולחן, אחרי שהילדים נרדמו.

ניסיתי לצייר את הילדים, אבל הם זזים כל הזמן. לשמחתי הצימר שלנו הפך למקום המפגש של חבורת הילדים, בוקר וערב כולם התכנסו אצלנו לראות טלוויזיה. ברגעים האלו אפשר לפעמים לתפוס אותם בלי תזוזה במשך כמה דקות רצופות.

רואים טלוויזיה ומשחקים קלפים

שקועים במשחק

מושא רישום נוסף היה הבן שלי ליאור. הרגשתי נוח להתאמן עליו - בסוף הצלחתי לייצג אותו בצורה נאמנה עם השלט האהוב ביד.

עגבניות שרי

רק עכשיו יוצא לי להעלות..

מה יש להגיד?

יום שישי בצהריים, נמל תל אביב, שוק, עגבניות שרי בכל מיני צבעים, טיפוסים מעניינים,

גם איש שדומה לאלויס, לסיום גם קרטיב תאנים מעולה בהמלצת חגית,

אבל את זה לא רשמתי...

Italy through my distorted eye

שלום כולם,
לפני מספר ימים חזרתי משבוע טיולון לא מתוכנן באיטליה. בד"כ אני לוקח לגיחות חו"ל ספר סקיצות ותמיד הוא חוזר ריק. איכשהו בטיול סף הגירוי גבוה, אין פנאי לשבת ובסופו של דבר המצלמה מחליפה את העין. הפעם התהפכו היוצרות: אני וחברי לטיול, Dooby Harvey, חיפשנו את אותם מקומות מעניינים (ומוצלים) כדי לשבת ולהתרשם ולרשום את הסביבה הזרה. לא כל העבודות ברמה אחידה, לא כולן "גמורות", אבל בסה"כ הן משקפות נאמנה את חוויית הטיול.
אפשר להתרשם מהאלבום המלא בדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10153149045520366&set=a.10153149036475366.1073741827.856595365&type=3&theater

Hey All!

Just few days ago I've returned from an unplanned trip in Italy with my friend Dooby Harvey. Usually when I travel abroad I take a sketchbook with me and hope to use it properly. In all cases it returns almost empty. I'm always busy sight seeing, trekking and photo-shooting. But not this time. This time we constantly searched for those shady spots where we can sit and get a real impression of our surroundings. And to sketch it up. Not all works are "finished" and their "quality" varies. But they do tell a story. 

you can see the full album on my FB: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10153149045520366&set=a.10153149036475366.1073741827.856595365&type=3&theater

שרבוטים מהמפגש בנמל ת"א

התגעגעתי למפגשים שלנו והיה כל כך כיף להיפגש שוב. הפעם היו הרבה מצטרפים חדשים וגם כמה ותיקים שלא פגשתי הרבה זמן! הייתי להוטה להעביר קצת מהחיות שספגתי בכנס הבינלאומי של אורבן סקטצ'רס בברצלונה, שבו הייתה לי הזכות גם להדריך. קצת קינאתי בבברצלונאים, שהעירייה שלהם כל כך תומכת בסקטצ'רים, ושיש להם קהילת סקטצ'רים כל כך גדולה, מין הסתאם. ביקרתי שם בתערוכה מרהיבה וזה נתן לי חשק להארגן כזאת אצלינו, יש לנו מספיק אנשים מוכשרים,הכל עיניין של התארגנות. 

טוב, ובחזרה למפגש שלנו, התחלנו להתחמם בלשרבט אחת את השני, מה שתמיד כיף וזאת גם משימה קלה יחסית - סקטצ'רים שמרוכזים במלאכתם לא זזים הרבה :)

נתן וראובן שקועים בלשרבט רחרים

לאחר מכן התפזרנו קצת בנמל, היה כיף לשרבט בשוק המקורה שהיה מלא בדמויות ססגוניות, קצת עמוס מדי, אבל הזכיר לי מאוד את לה בוקריה בברצלונה.

לבסוף כרגיל נפגשנו שוב ושיתפנו את הסקטצ'בוקים.

נתראה בפעם הבא!