משרבטים בשדרות רוטשילד

יום שישי בבוקר, יום אחרי הפתיחה החגיגית של התערוכה שלנו, נפגשנו בשדרות רוטשילד לבוקר רגוע של שרבוטים. השטלתנו על הפינה עם הכיסאות הנוחים, ליד הספריה הניידת. השדרה, הכיכר, וכל מי שעבר בסביבה היו לרשותינו - באמת היו לנו תנאי VIP!

לא יכולתי לזוז הרבה, אז הפעם הרשתי לעצמי לשרבט סקצ'רים אחרים - מודלים נוחים למדי!

בגלל הפרסום של שבוע האיור הגיעו הרבה אנשים חדשים, וזה תמיד כיף לראות את את ההתלהבות של ההתגלות - "וואו, איך לא ידעתי עליכם קודם? זה בדיוק מה שחיפשתי!"
נפגש בשישי הבא בלאביט, או בשבת הבאה בשדרות בן גוריון!

כנס של אורבן סקצ'רס בסינגפור - חלק 1

כמה שבועות כבר עברו מאז שאני חזרתי מסינגפור. זה היה הכנס של אורבן סקצ'רס השלישי שלי ואני ניסיתי להכין את עצמי מראש לחוויה, אבל זה לא עזר. אני זוכרת את עצמי חושבת בזמן הכנס - "נסי להקפיא את הרגע! נסי לשמור את ההרגשה בזכרונך!" אבל הכל מגיע אל סופו, והינה אני כאן, עם הצילומים, מזכרות, והכי יקר, הסקטצ'בוקים שלי - כל מה שנשאר לי מהשבוע המדהים הזה.

סינגפור עצמה, עם התושבים הסופר נחמדים וידידותיים, בתוספת מארגני הכנס המקומיים, נתנה לי הרגשה של בית. מפגש עם החבורת הסקצ'רים הבינלאמית הרגישה לי כמו פגישת מחזור - זה היה נפלא לפגוש שוב חברים ישנים ולהכיר אישית חדשים, להסתובב עם כולם ביחד, לדבר, לאכול ולשתות, וכמובן, לשרבט! הייתה לי את הזכות להיות חלק מהצוות המדריכים של הכנס, ככה שלכל זה התווסף הנסיון הכיפי ומיוחד של הוראה, על זה אני ארחיב בפוסט הבא.

סוף סוף אני סיימתי לסרוק את הסקצ'בוק הגדול שלי, אז אני משתפת כאן רישומים ממנו, אפשר למצוא את כל הסקצ'בור של סינגפור בפליקר.

ההמשך יבוא!

חופשה באיטליה Vacation in Italy

מסתבר שקוראים לה סימה

כשהגענו לבית קפה, היא כבר הייתה שם. עמדה ליד השולחן, כאילו נעצרה לרגע ותכף תלך.

קיוויתי שתלך, היא הייתה דוחה. גוף מלוכלך רזה להחריד, פה כמעט ללא שיניים, ציפורניים ערוכות שחורות. 

ציירנו אותה מהר. חשבנו תכף תלך, אבל היא דווקא דגמנה. 

נראה היה שנהנת מצומת לב. שלא מביכים אותה המבטים. 

כל עוד הסתכלתי עליה יותר לא יכולתי שלא לחשוב: 

מי היא? מה הביא אותה למצבה? איפה היא ישנה?

בטח פעם היא הייתה ילדה אהובה של אמא, ילדה יפה...

ברגע כלשהו היא פתאום אמרה: "חיים הם קשים". 

קול שלה היה עדין למפתיע.

לאחר שפרסמתי את הציורים התברר, שקוראים לה סימה. שכולם מכירים אותה, ושהיא הייתה כמה פעמים בהריון.

הרישומים שלי מלאביט - הבימה Sketching with the Urban Sketchers at Cafe Loveat, Tel aviv

עוד סיפורים מלאביט

הינה כמה סיפורים ששירבטתי בבית הקפה לאביט, בזמן המפגש האחרון שלנו ביום שישי.

כשבאים לאותו בית הקפה שוב שוב כדי לצייר (ולשתות, כמובן!), מרגישים לגמרי בבית - כל כך כיף! 

כל המשפחה מאכילה את התינוק

שתי חברות מדברות על האמנות ומשמעות החיים

זוג מדבר על הטיולים

הבחורה הכי יפה בלאביט