יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

רישומים בהמתנה

איזה כיף שהבלוג שלנו מתחיל לגדול!
לא הצגתי את עצמי בפוסט הקודם – שמי מרינה גרצ'אניק, אני מעצבת גרפית ומאיירת ובזמני הפנוי (שאין לי) – מכורה לרישומים בסקטצ'בוק. תמיד ציירתי, אבל ב5 שנים האחרונות פנקס ועפרון פשוט לא יוצאים מהתיק שלי. כך שבעצם ההתמכרות שלי לא גוזלת ממני זמן, אלא ההפך – ממלא לי חורים כשאני נאלצת לחכות למשהו. 
כמה רישומים האחרונים מהמחברות שלי:
אני ממתינה לבתי שמבלה בג'ימבורי של דיאדה בנמל – איזה כיף!

הלקוח שקבעתי איתו בארומה איחר – נפלא!

אני ממתינה ליד חנות ירקות לבן זוגי שעושה קניה – נהדר!
 אנחנו, השרבטנים האורבניים, פשוט אוהבים להמתין!

7 תגובות:

  1. מרינה, אין כמוך. בדיוק היום חשבתי כמה כייף היה אם הייתי יכולה לרשום ולשרבט בזמן הנסיעה באוטובוס...יש כל כך הרבה פרצופים מענינים...בדרך כשמחכים להגיע :)

    השבמחק
  2. נו, אז מה הבעיה? שירבוט בתחבורה ציבורית זה קלסי! רוצים לראות את הפרצופים שאת נוסעת איתם באוטובוס בתוך הסקטצ'בוק שלך!

    השבמחק
  3. תודה, נטע! לא לשכוח את הסקטצ'בוק, אחרת זה מעצבן ;-)

    השבמחק
  4. משעשע. בכלל, זמן של המתנה הוא זמן שונה מהזמן הרגיל. אין לחץ לעשות כלום, אפשר לשבת כך סתם, המוח רגוע, ואז באים תמיד הרעיונות הטובים.

    השבמחק
  5. הבעיה שעושה לי בחילה אפילו לקרוא בנסיעה...צריכה לפתח שיווי משקל של קפטן (בהמשך לפוסט המרינה...)

    השבמחק