יום שבת, 17 בספטמבר 2011

עכשיו אני

איזה כיף שהבלוג מתחיל ללבוש צורה!
המפגש המוצלח ביום שבת היה עבורי חוויה מתקנת - בעבר, במסגרת לימודי האדריכלות, השתתפתי בקורס רישום סביבה. המנחה הייתה מורה רוסייה יבשושית כצנון, וכשיצאתי לרשום בחוץ הציקו לי כל מיני הורים עם זאטוטים מעצבנים שנדבקו אליהם ליד. במפגש שהיה, המנחה היבשושית התחלפה במרינה החיננית:) שהסבירה וכיוונה אותנו בצורה עדינה ומעניינת. ובזכות התמיכה הקבוצתית, לא הפריעו לי האנשים מסביב. 
גיליתי שצריך להתאמן ולעבוד קשה כדי להגיע לרמת רישום כמו של מרינה, אצלה הכל נראה קליל ומהיר, הקומפוזיציות עובדות, האיזון בין הקו והכתם מדוייקים. אני מתחילה בקטן ומקווה להשתפר לאט לאט
.
 
התחלתי את המפגש בבית קפה עם חברות שלא פגשתי מזמן, וכולנו ציירנו אחת את השנייה

אחרי שנמאס לנו לצייר זו את זו (בית הקפה היה די ריק - ובצדק, כי הקפה לא היה כ"כ מוצלח), עברנו לאזור הספסלים וחיפשנו דמויות מעניינות. אני התמקדתי בדמות אחת בכל פעם.

האיש הזה הרשים אותי בחוש האפנתי שלו: הוא חבש מגבעת קש, והבגדים שלו היו משובצים בגדלים שונים. הוא זז באמצע הרישום ולא הספקתי להעביר את הופעתו המרשימה במלואה


את שני אלה רשמתי בעפרון והוספתי להם צבע בבית. אהבתי את התנוחות הרפויות שלהם בישיבה על הספסל.
זה הכל להפעם.

4 תגובות:

  1. אוהבת מאוד את האישה עם העגלה
    מרגיש כמו פריים מאנימציה

    השבמחק
  2. מסכימה עם אירה - האישה עם העגלה נהדרת! ובכלל - יופי של רישמים, רחל!
    ובקשר למנחה החיננית - גם היא רוסיה ;-)

    השבמחק
  3. יופי של רישומים! מסכימה שאין כמו המנחה החיננית שלנו (:

    השבמחק
  4. נכון, לא התכוונתי להערה כללית לגבי מנחות רוסיות. פשוט ההיא ספציפית היתה יבשושית... תודה על התגובות

    השבמחק