Urban Sketchers Symposium 2018 in Porto I Part 1

In July took place in Porto, Portugal the 9th Symposium of Urban sketchers. I was lucky enough to be there and enjoy the beauty of the city and the kindness of the locals ! The city offers many angles to sketch, it's very colorfull, light and shades are very contrasted due to the sun but also because of the narrow small streets. It always takes time for me to figure out what techniques to use to describe and be truthfull towards what I have in front of my eyes… Here are my sketches, trying different approaches in my Moleskine sketchbook.

Lamy fountain pen ink and watercolor

Lamy fountain pen ink and watercolor

Lamy fountain pen ink and watercolor

Watercolor and watercolor pencils

Watercolor and watercolor pencils

Here is a funny story… I did this following drawing from the window of my guesthouse the first day I arrived. The building on the other side of the street was a ruin and the roof full of holes. The windows were broken but still, but you could still see the beauty of the windows… 

Watercolor and watercolor pencils

… Workers started to come the next morning and demolish the roof… 5 days later, I did another drawing:  the roof totally disappeared and I could discover the iron work of the staircase inside. 

Does this building still exist today ?

Lamy fountain pen ink and watercolor

I tryed here to work in direct watercolor, which is not my habit…

Watercolor

Watercolor

Watercolor

And to finish this post, I want to show you a playfull attempt with ink and collage, stealing my son's (used) origami papers to evokes the azulejos of Porto, the colorful ceramics on the buildings…

Pentel brush pen and collage

Japanese brush pen and collage

Collage with origami paper

I guess that you will wonder where is the huge amount of people I could meet in Porto… In a next post, I will show the sketches I did of the funny faces of tourists, sketchers and locals I drew in the LEUCHTTURM1917 sketchbook offered by the sponsor during the symposium !

מסיבת שרבוט לנעמי

זאת הייתה יציאת שרבוט מיוחדת, לכבוד יום ההולדת ה15 של נעמי, אחת הסקצ'ריות הצעירות שבחבורה שלנו. הרישומים של נעמי תמיד נותנים לי השראה - הראיה שלה והיד שלה כל כך טריים ומצליחים לא ליפול לבחירות וגישות אטומטיות.  כולנו נוטים ליפול לתוך האזור הנוחות שלנו, לבחור בכלים והטכניקות שאנחנו "טובים" בהם, ככה שלראות את הקול הצעיר, האמיץ והמלא כישרון הזה תמיד נותן לי השראה.
אורנה, אמא של נעמי, אירחה אותנו בבית המהמם והאמנותי שלהן. היה מדהים לראות איך זמן קצר אחרי שכולם הגיעו, ברכו אחד את השני ופיטפטו קצת, הבית פתאום שקע בשקט והצליל היחיד שנשמע היה רישרוש העפרונות על נייר :)
הפעם הרשאתי לאצמי לשרבט סקצ'רים אחרים, משהו שבדרך כלל אני לא עושה ביציאות השרבוט שלנו.
היה כל כך כיף, הזמן עבר בשניה. ושוב, מזל טוב לנעמי!

יציאת שרבוט לנווה צדק

שכונת נווה צדק היא אתגר לא קל לפיצוח עבורי. מצד אחד זהו מקום יפה, אסתטי, נעים מאוד לשוטטות, ממש חלומו של כל סקצ'ר. מצד שני יש משהו לא אותנטי במקום. זו לא באמת תל אביב הקטנה שנחום גוטמן צייר את חולותיה. מדובר בשכונה סופר יוקרתית שכל בית בה שווה עשרות מיליונים. האנשים המסתובבים ברחובות השכונה הם בעיקר תיירים בסיורי צילום, סיורי כתב חידה וכד'.

התחלתי לשוטט ובכוונה התרחקתי לשולי השכונה. הגעתי לרחוב קטן שנשפך לרחוב אילת הסואן, הרחוב הזה היה מג'וייף ואפילו די מסריח. בהחלט איזור הנוחות שלי :) שלפתי דף גדול יחסית שהבאתי איתי (נייר מתנות חום מאיקאה) וציירתי עליו את הרחוב ב"שתי שכבות", למעלה מבט אחד ולמטה מבט לכיוון אחר. אני לא בטוחה שהניסיון ה"אוואנגרדי" שלי צלח מי יודע מה אבל לפחות נהנתי :)

בהמשך חזרתי לכיוון המוזאון, שם משך את עיני ציור הגרפיטי הצהוב הגדול על הקיר. אחרי שהשלמתי את הבתים, ארבתי לדמויות שיעברו ברחוב - אבל הרחוב היה שקט וריק להכעיס. קצת סבלנות - ולבסוף הצלחתי לתפוס כמה עוברים ושבים. 

לסיום ממש עשר דקות לפני הפגישה הקבוצתית שלנו ציירתי סקצ' מהיר על שקית נייר לתפארת הגינון של הוילות היוקרתיות בנווה צדק.

הגיעה הפעם קבוצה גדולה וזה היה ממש כיף. כיף לפגוש אנשים חדשים, לראות סגנונות שונים וגישות כל כך מגוונות לאותה סביבה. וכמו תמיד: תודה ענקית למרינה!!!

Sketchwalk with Jane's Walk

אתמול הקבוצה שלנו הצטרפה לאירועי הליכות ג'יין. האמת, הפורמט הרגיל של יציאת השרבוט שלנו מתאים לקונספט של הליכת ג'יין בצורה מושלמת. תהליך של שיטוט ללא מטרה מוגדרת הוא התחלה מצוינת למציאת הלוקיישן לשרבוט. התבוננות ביום יומי בעיניים של תייר - שלב הכרחי במציאת סיפור מעניין.

היה כיף כרגיל - ללכת, להתבונן, לעצור, לשרבט ושוב מהתחלה :)

The head of Satan: Easter holidays in Sinai, Egypt

For the Easter holidays, we went back to Sinai with my family. We passed the border of Eilat (Israel) to reach the Egyptan side of the Red Sea, in front of Jordan. There, we found bedouin camps to host us, we choosed this time Castle beach, located in Rosh HaSatan "Satan's head", named out of the big rock that closes the bay…
A beautiful reef full of colored fishes, nice bungalows to stay in and of course, the amazing mountains of Sinaï, reflecting themselves in the sea… All what I need to spend a week to sketch and rest peacefully !

Bedouin menu

Night atmosphere in Castle beach…

Night atmosphere…

The view from the terrass of my bungalow

View from behind my bungalow : sand and rocks

Main activity in Sinaï when you are out of the water !

Israeili Tar player

יציאת שרבוט "עד לא ידע"

התלבטתי לפני שאזרתי אומץ לקבוע יציאת שרבוט במסיבת פורים הגדולה שבכיכר המדינה. מצד אחד - כיף אדיר לצייר אנשים מחופשים. מצד שני - הפקה תל אביבית ענקית עם כל מה שמשתמע מזה - לא קל לשרוד אפילו בלי ונסות גם לצייר תוך כדי. בסוף ניצן עודדה אותי לקבוע שם, ואמרתי לעצמי - אם כבר אז כבר!

ובכן, עכשיו כשהכל כבר מאחורינו, אני יכולה להגיד שלא רק סרדנו את האירוע, אלה ממש נהנינו! 

הגענו שעה לפני הפתיחה הרשמית. נפגשנו באחד הגינות הפסטורליות הסמוכות לכיכר. הבת הקטנה של ניצן ואני לא יכולנו להתאפק ולא לשרבט את רחל בתחפושת של רקדניצ חיננית :)

אחר כך זזנו לכיוון הכיכר ביחד עם הכמות האדירה של כוחות הבטחון, והמשכנו להתחמם בצייר אותם, כמובן :)

אנשים מחכים שיפתחו את השערים

אז פתחו את המתחם, נכנסנו ביחד עם הקהל הלא המוני יחסית. יכולנו לקנות כוס בירה בלי לעמוד בתור לתפוס מקום על הדשא בלי בעיה. היה נורא כיף לשבת בשמש האביבית, לספוג את האוירה ולהתבונן באנשים המחופשים שזזו מסביבי. בהתחלה היה קשה להתרכז, אך לאט לאט הבירה והאוירה חדרו לתוכי והתחלתי לצייר. כל פעם צדדתי דמות או אינטרקציה מעניינת וניסיתי לרשום אותם על הנייר. 

המוסיקה וכמות האנשים התגברו ביחד עם קצב השרבוט שלי. היה בזה משהו מדיטטיבי, זרימה חופשית ולא מודעת. באיזה שהוא שלב כאילו התעוררתי והרגשתי מוצפת מדי. אז בדיוק רחל אמרה לי שהגיע זמן לחזור לנקודת המפגש.

היה כיף אדיר, פשוט חוויה לאוהבי שרבוט אנשים! יאללה, מחכים כבר לשנה הבאה :)