מאז המפגש הראשון שלנו, אני לוקחת איתי מחברת לכל מקום בתקווה שאצליח לרשום. אבל אני בד"כ מוצאת עצמי בסופו של דבר רצה אחרי ילד אחד, מניקה את השני, מחליפה חיתול או סתם מותשת מדי...
הפעם היחידה שהצלחתי לרשום קצת היתה במפגש עם דורון ומרינה (החיננית), וזה בעיקר בזכות מרינה שהמריצה אותנו.
זו פינה שציירתי בביתה הנעים עם הטושים הנעימים של מרינה. לא הספקתי יותר מפינה כי ליאור התעורר :)
באיזשהו שלב מרינה ודורון ארגנו ארוחת צהריים ספונטנית, ליאור נרדם עליי במנשא, והיה לי זמן לעוד כמה שרבוטים.
מרינה ודורון מבשלות
היה נעים וגם טעים. בארוחת החג לא הספקתי לצייר כלום. אולי בשנה הבאה...
היה כל כך כיף! ועוד יותר כיף לראות את עצמי המצד דרך העיניים שלך, איזה מזכרת נהדרת! תפסת מצוין את התנוחות ושפת גוף. ברישום של הכורסה אני אוהבת את הדרך שעבדת עם הטושים. לגבי ארוחת חג - לא נורא, יש עוד ארוחה מפסקת וסוכות לפניינו ;-)
השבמחקמתה על הרישום של קן ציור וכורסה
השבמחקתודה בנות. מרינה, העובדה שיש עוד ארוחות משפחתיות לפנינו לא משמחת אותי במיוחד...
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקמקסים!
השבמחקבשיטוטי נתקלתי בבלוגך - מחסן כלים:
http://illotoolbox.blogspot.com
אולי הגיע הזמן להפיח בו שוב חיים? מאוד אוהבת אותו
זאת אני! זאת אני!
השבמחקנטע, תודה - כרגע אין לי זמן אליו, אבל אני מקווה להוסיף עליו בעתיד. בינתיים אני מזמינה (שוב) את כל מי שמעוניין לכתוב פוסט על טכניקה שהוא אוהב, ולשלוח לי.
השבמחק